מה תרצו לדעת על כיל?

כל העובדות, כל המספרים, כל הנתונים. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא,
לחקור ולשאול כל שאלה.
אנחנו מתחייבים לענות - בהיר, מדויק ושקוף.
X
Nadine Lahwani
שאלה: דרך שינוע של הברום?
קרא עוד >
תשובה: שלום נדין,

כיל מקפידה הקפדה יתרה בהובלת הברום והיא נוקטת באמצעים המחמירים והבטוחים ביותר בעולם בהקשר זה. הובלת הברום נעשית ב"איזוטנק" – מיכל עופרת ממוגן במסגרת פלדה – אשר משמש באופן ייעודי להובלה של ברום ברחבי העולם, בהתאם לתקנים בינלאומיים מחמירים. בכל שלבי הליך ההובלה, מבוצעות בדיקות קפדניות של תקינות המיכל וכן פעיל וזמין צוות חירום שהוכשר לטפל באירועי ברום.
להלן הסבר על הליך ההובלה:
הברום מיוצר במפעל כיל בסדום ומשם הוא מובל, באמצעות משאיות כביש, למסוף הרכבת שבמישור רותם. הובלת הברום במשאיות מבוצעת רק על ידי נהגים בעלי אישור מיוחד להובלת הברום. ממסוף הרכבת שבמישור רותם, הברום יעשה את דרכו לנמלים ברכבת. הרכבת כוללת מכולה מיוחדת שמכילה ציוד חירום שיסייע לטפל באירוע דליפה של ברום, אם חלילה יתרחש. הליך ההובלה מסתיים ברגע שהאיזוטנק נכנס לנמלים.
חשוב לציין שהחברה מובילה את האיזוטנקים של הברום לנמלים, רק לאחר קבלת אישור ממפעיל האוניה והנמל, שהאיזוטנקים יעלו על האוניה תוך מס' שעות ספורות ולא ימתינו יתר על המידה בנמלים.
X
Rafi Azulayr
שאלה: שלום רב אני אשמח לסיוע של כי"ל בתרומה לחיילי צה"ל אני מארגן מופע של אמן בהיכל התרבות והייתי שמח לארח חיילי צהל כאשר העלות חייבת להתקבל בתרומה
קרא עוד >
תשובה: כיל רואה את עצמה כחלק מהקהילה ולכן מייחסת חשיבות רבה וחובה מוסרית לתמוך, לסייע, לפעול ולשתף פעולה עם הקהילות שבקרבן היא פועלת ומהן מגיעים רוב עובדיה - כלומר, בעיקר בנגב.
שיתוף הפעולה, התמיכה והסיוע כוללים התנדבות עובדים ותמיכה כספית בעיקר בנושאי חינוך, מדע וטבע, רווחה וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

בכל הקשור לסיוע ולתמיכה בחיילי צה"ל, כל הפעילות מתבצעת באמצעות האגודה למען החייל ובהתאם להנחיות אגף כוח אדם במטכ"ל (אכ"א).
במסגרת הפרויקט "אמץ לוחם" כיל מאמצת את גדוד הסיור המדברי ואת יחידת רימון של חטיבת הקומנדו הצה"לית, והיא נענית לפניות נוספות המגיעות מהאגודה למען החייל.
X
Adiel Segal
שאלה: רציתי לשאול האם במבט לאחור רכישת חברת Astaris על ידכם בשנת 2005 התבררה כהחלטה נכונה בהתחשב בשיקולים המקדימים שהובילו אתכם לבצע רכישה זו?
קרא עוד >
תשובה: רכישת אסטאריס הייתה הבסיס לפעילות כיל בתחום מוצרי ההמשך של פוספט בצפון אמריקה, והכפילה את הפלטפורמה של כיל מוצרי תכלית.
תחום הפוספטים המיוחדים מהווה כיום מנוע צמיחה משמעותי בעתידה של כיל והדבר מתאפשר היום בעקבות אותה רכישה ב 2005.
X
רועי אפרתי
שאלה: האם יש כוחות קבועים המשפיעים על החברה בסביבת המיקרו והמאקרו שלכם?! ומהם?
קרא עוד >
תשובה: כיל הינה חברה גלובאלית הפעילה בשווקים הגלובאליים ובעיקר בשוקי החקלאות, המזון והחומרים המורכבים. לחברה אתרי ייצור, שינוע, אחסנה, שיווק ומכירה בחמש יבשות עולם. היות שכך, גורמים רבים ומגוונים משפיעים על החברה, ביניהם:
 שמירה על הסביבה
 שינויים אקלימיים, מזג האוויר
 רגולציה
 שערי מט"ח
 מחירי הסחורות
 שינויים דמוגרפיים
 הצרכים המשתנים של האדם

ישנם גורמים רבים אחרים וחלקם קשורים האחד בשני בצורה כזו או אחרת.
דיון מפורט בנושא תוכל למצוא בדוח השנתי של החברה - http://bit.ly/1mAfkTy
X
Eran Riva
שאלה: מה ההרכב הכימי של המוצר סלונה?
קרא עוד >
תשובה: ערן שלום ותודה על פנייתך.

מוצר ה- 'סלונה' הינו תערובת מלחים טבעית (מלחי מגנזיום כלורי, אשלגן כלורי ונתרן כלורי) מים המלח והוא אושר לשיווק כרכיב במזון, על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית ועל ידי משרד הבריאות הישראלי.
X
חווה חקלאית
שאלה: החווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה - האם אתם תורמים גם באזור השרון, נשמח לתגובה
קרא עוד >
תשובה: שלום רב,
כיל רואה את עצמה כחלק מהקהילה, ולכן מייחסת חשיבות רבה וחובה מוסרית לתמוך, לסייע, לפעול ולשתף פעולה עם הקהילות שבקרבן היא פועלת ומהן מגיעים רוב עובדיה - כלומר, בעיקר בנגב. שיתוף הפעולה, התמיכה והסיוע כוללים התנדבות עובדים ותמיכה כספית בעיקר בנושאי חינוך, מדע וטבע, רווחה וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.
X
שלמה סורוקה
שאלה: לא נמאס לכם לענות על כל השאלות האלו גם לאחר פסיקת הבוררות של בית המשפט לטובת מדינה?
קרא עוד >
תשובה: אנו מאמינים כי זוהי חובתה של חברה אחראית לקיים דיאלוג רצוף עם הציבור הרחב ובעלי עניין נוספים, כולל מתן תשובות לשאלות המופנות אליה. אתר השאלות והתשובות שבו מתפרסמת שאלתך הוא כלי המאפשר קיומו של דיאלוג ישיר עם הציבור, ולפיכך הוא אינו תלוי בהתפתחות כזו או אחרת בסביבה העסקית שבה כיל פועלת.
X
שלמה סורוקה
שאלה: מה הם הרווחים הנקיים של הבעלים והמנהלים בכיל וכיצד ?
קרא עוד >
תשובה: כמתחייב מהיותה חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, התגמול לנושאי המשרה הבכירים בכיל מדווח בדוחותיה התקופתיים של כיל. אנו מפנים אותך למידע על אודות התגמולים של נושאי המשרה הבכירים בחברה, כפי שמופיע בדוח התקופתי של החברה לשנת 2014. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בחברה בשנת 2014 הוא 464 מיליון דולר.
X
שלמה סורוקה
שאלה: 1.5 מיליארד בנגב וכמה בכיסים הנפוחים של הבעלים והמנהלים? למה שלא תשלמו את התמלוגים לפי החוק והמדינה, קרי אנחנו כבר נדאג היכן להשקיע?
קרא עוד >
תשובה: שלום שלמה,
כיל גאה להיות אחת מהמעסיקים הגדולים והטובים במשק ועובדי כיל כולם, ולא רק המנהלים, נהנים מתנאי העסקה טובים ותנאי עבודה, שכר ורווחה מהטובים במשק. כיל משלמת תקבולי מדינה על פי חוק, שהם תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בישראל ואין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג גדולים מאלה של ישראל. אלה הן העובדות: תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכוללים בתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה – הם גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבשטחה היא פועלת. ומדובר במדינות שכלכלתן מפותחת ומודרנית דוגמת קנדה, ספרד, גרמניה, אנגליה ואחרות. נדגיש כי בנוסף על תשלום תקבולים כמתחייב בחוק, כיל השקיעה בממוצע כ-1.5 מיליארד ₪ בכל שנה בישראל, נוסף על פעילותה העניפה השוטפת. השקעות אלו אינן משרתות רק את מפעלי כיל ואת עובדיה, אלא מרחיבות את היקף הפעילות הכלכלית בישראל כולה ותורמים לצמיחתה. מדובר בהשקעות אשר מופנות באופן ישיר לצמיחה כלכלית, בעיקר בנגב – בין שבאמצעות הגדלת כושר הייצור ובין שבאמצעות פיתוח בר-קיימא – ומייצרות מקומות עבודה חדשים. כך למשל, בין השקעותיה של כיל אפשר למנות הקמת תחנת כוח ידידותית לסביבה המבוססת על גז טבעי בסדום; שיפור וחידוש פסי ייצור במפעלים בנגב; פרויקטים תשתיתיים כמו חציץ ים המלח (שיפוץ הסוללות סביב בריכות ים המלח) והפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח באמצעות קציר המלח והשבתו לאגן הצפוני; והשקעות ענק בפרויקטים סביבתיים ופיתוח בר-קיימא – ואלה רק מקצת הדוגמאות.
על פי המלצות ועדת ששינסקי, תטיל המדינה מס חסר תקדים על השימוש במשאבי הטבע, שיצטרף לצעדים שונים שבהם נקטה המדינה בשנים האחרונות. כל אלה יהפכו את שיעור תקבולי המדינה שמשלמת כיל לשיעור הגבוה ביותר בעולם. זאת בעוד המומחה הבינ"ל ד"ר מינץ, שהוזמן על ידי ועדת ששינסקי, קבע שכבר היום "כיל משלמת תקבולי מדינה תחרותיים ביחס לעולם".
המלצות ועדת ששינסקי מצטרפות לצעדים שכבר נקטה בהם הממשלה, כדי להגדיל את תקבולי המדינה מכיל, מעתה ועד תום הזיכיון בשנת 2030:
1. תיקון החוק לעידוד השקעות הון: בשנת 2011 החריגה המדינה את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, ובכך הגדילה את תקבולי המדינה מכיל במישור המס. בעוד שחברות רבות במשק – גם הן ככיל פועלות בפריפריה ועיקר פעילותן מיועד לייצוא – ימשיכו לשלם מס חברות בשיעור מופחת של כ- 9%, שיעור מס החברות שיוטל על רווחי כיל יגיע לכדי 26.5% בשנים הקרובות.
2. הסכם "קציר המלח" והכפלת התמלוגים: בשנת 2012, במסגרת ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, נאלצה כיל לממן את חלק הארי של הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, שעלותו הכללית מסתכמת בכ-7 מיליארד ₪. כיל תממן 80% מעלות פרויקט "קציר המלח", בסכום כולל של 5.3 מיליארד ₪ עד לשנת 2030.
3. במסגרת אותו הסכם אף הוכפל שיעור התמלוגים על כריית האשלג מ-5% ל-10% מהמכירות שיתקבלו, בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה, החל בשנת 2012. הכפלה זו של התמלוגים תוסיף עוד 1.75 מיליארד ₪ לקופת המדינה עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2030.
בסך הכל, משמעות ההסכם מ-2012 היא תוספת של כ-7.7 מיליארד ₪ שתקבל המדינה מפעילות כיל, עד תום תקופת הזיכיון (2030).
4. בנובמבר 2014 אישר הקבינט הכלכלי-חברתי את המלצות ועדת ששינסקי, לבחינת תקבולי המדינה ממשאבי טבע, לפיהן תמהיל המיסוי על משאבי הטבע בישראל יכלול שלושה כלי מיסוי: תמלוג, מס משאבי טבע, מס חברות.
מהלכים אלו צפויים להוביל לכך שכיל תשלם בשנים הקרובות עוד כמיליארד וחצי ₪ בשנה, וחלקה של המדינה ברווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח יעמוד על כ-50%-60% - שזהו שיעור תקבולי המדינה הגבוה ביותר בעולם.
העלאה משמעותית של תקבולי המדינה לא רק שאינה מוצדקת, אלא תוביל לעלייה בעלויות של החברה לרמה גבוהה ביחס לכל מתחרותיה ויש בה כדי לפגוע בכושר התחרות של כיל ובשווי המניה שלה. פגיעה בכושר התחרות תתבטא בירידה בהיקף המכירות, באובדן נתח שוק ובירידה בהכנסות וברווחים, שיובילו גם לירידה בתקבולי המדינה מכיל. כל זה יוביל לפגיעה בשווייה של מניית כיל – ומכאן לפגיעה בחסכונות הציבור, שקרנות הפנסיה שלו מושקעות במניה. העלאה שכזו תיצור איום על המשך ההשקעות של כיל בישראל. כיל הנה חברה גלובלית בעלת אתרי ייצור, אחסון ושינוע וכן מטות אזוריים ומשרדי מכירות הפרוסים על פני חמש יבשות. ולכן, בגלל החלק שתיטול לעצמה המדינה מרווחי כיל, ובשל חוסר הוודאות העסקית בישראל, נוצר תמריץ שלילי של החברה להשקיע בפעילותה בישראל ביחס לחלופות אחרות העומדות בפניה בעולם.
X
Noam Vax
שאלה: הטענה בדבר אחריות כי"ל להעסקה ישירה ועקיפה של 30,000 עובדים ול20% מהפעילות הכלכלית בנגב. על מה היא מבוססת? אם יש אסמכתאות, האם ניתן לראותן?
קרא עוד >
תשובה: נועם שלום, לפי מחקר שנעשה באוניברסיטת בן גוריון, כיל אחראית בצורה ישירה ועקיפה על תעסוקת כ-30,000 משפחות בישראל.
נבקש להסביר תחילה את ההבחנה בין תעסוקה ישירה לבין תעסוקה עקיפה.
במונח תעסוקה ישירה, אנו מתכוונים לעובדים ישירים בכיל אשר מונים – לפי הדוח השנתי של כיל לשנת 2014 ולפי דוח האחריות התאגידית של כיל, שניהם מסמכים משפטיים מחייבים – כ-5,000 עובדים בישראל. אך בכך לא מסתכמת תרומתה החשובה של כיל למעגל התעסוקה, שכן כל עובד שכיל מעסיקה באופן ישיר מביא להעסקה עקיפה של עובדים נוספים בתחומים שונים, כגון עובדי ציוד מכני כבד, מהנדסים, עובדי חברות תשתית ופיתוח, אדריכלים, קבלי בניין, אלקטרוניקה, מים וביוב, מחשוב, הסעה, הסעדה ועוד. זוהי התעסוקה העקיפה.
לפי אותו המחקר, שבדק את" היקף ההשפעה הכלכלית של כיל דרום על המשק הישראלי בכלל ונפת באר שבע בפרט" (מאת ד"ר מיקי מלול, ד"ר דני פרידמן וד"ר מוסי רוזנבוים), כל מקום עבודה בכיל מייצר עוד כ- 5.3 משרות במשק הישראלי. בשל כך, ולפי מכפיל התעסוקה שהוצג במחקר, עוד כ-25 אלף מתפרנסים מכיל בעקיפין, זאת בנוסף לכ- 5,000 העובדים הישירים. ובסך הכל כיל אחראית על תעסוקתן של כ-30,000 משפחות.
אבל עובדי כיל הם רק חלק מהסיפור. כיל אינה רק המעסיק הגדול בנגב, אלא היא המקור לכחמישית מסך כל הפעילות הכלכלית בו. תרומתה לתמ"ג עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה, מתוכם כ-10 מיליארד שקל בנגב. לפי אותו מחקר של אוניברסיטת בן גוריון, עולה כי אין אף חברה אחרת שהשפעתה על החיים בנגב חשובה ורבה כל כך, וכנראה שאין אף חברה בישראל שמשפיעה באופן דומה על אזור גיאוגרפי גדול כל כך.
המחקר מפרט את התרומה לנגב בשלוש רמות של השפעה:
• השפעה כלכלית ישירה - זו הנובעת מהפעילות הכלכלית של כיל מול ספקיה השונים. לכיל ספקים מקומיים המספקים לה חומרים, מוצרים ושירותים – ציוד וחומרי גלם עבור פעילותה, וכן שירותי הובלה, אדריכלות, בנייה, תחזוקה, שמירה, הסעדה וייעוץ. פעילותה הכלכלית העניפה מייצרת עוד פעילות, עוד יזמות, ועוד מקומות עבודה.
• השפעה כלכלית עקיפה – זו הנובעת מהפעילות הכלכלית שמבצעים הספקים עצמם כדי לספק את המוצרים והשירותים הנדרשים לכיל. כל השפעה עקיפה מניעה ייצור נוסף של תמ"ג (התוצר המקומי) במשק.
• השפעה כלכלית נוספת – זו הנובעת מרכישות של מוצרים ושירותים לצריכה פרטית הנעשות מהשכר המשולם הן לעובדים המועסקים בכיל באופן ישיר והן לעובדים במעגלי התעסוקה הנוצרים כתוצאה מפעילותה. הפעילות הכלכלית שמניעים העובדים הישירים והעקיפים של כיל לצריכתם הפרטית מובילה בעצמה ליצירת מקומות עבודה נוספים בכל תחומי החיים – מחינוך ועד בריאות, מבנקאות ועד תרבות ופנאי.

כמו כן, פעילותה הכלכלית של כיל משפיעה על כל שכבות האוכלוסייה בנגב, ותורמת לרווחתם של תושבי הנגב בכל תחומי החיים – מחינוך ועד בריאות, מרווחה ועד תרבות ופנאי. כיל רואה לעצמה זכות גדולה לתרום ליציבותו ולשגשוגו של הנגב, ומידת ההשקעה בו בעתיד תלויה בסביבה העסקית בישראל.

למידע נוסף, אנא עיין בדוח האחריות התאגידית של כיל - http://bit.ly/1LRqFqj וכן במחקר המלא על תרומת כיל לנגב - http://bit.ly/1l99KXv.

X
Eyal Morag
שאלה: כמה כיל מוציאה על יחסי ציבור כדיי להמנע מלשלם יותר למדינה?
קרא עוד >
תשובה: אייל שלום, תודה על שאלתך. ברשותך, נתייחס תחילה לסיפא של דבריך:
אתה שואל כמה כיל מוציאה על יחסי ציבור כדי להימנע מלשלם "יותר" למדינה. ובכן, כיל אינה מעוניינת לשלם יותר מכפי שהיא משלמת, שכן כבר עתה היא משלמת מסים, תמלוגים וסכומים נוספים למדינה ברמות הגבוהות ביותר בעולם. במסגרת דיוני ועדת ששינסקי 2 הזמינה הוועדה מומחה עולמי, ד"ר מינץ, כדי שזה יבצע מחקר בינלאומי משווה בשאלת תקבולי המדינות השונות מחברות המפיקות אשלג. ד"ר מינץ קבע כי כבר עכשיו, עוד לפני יישום המלצות ועדת ששינסקי, תקבולי המדינה המתקבלים מכיל על הפקת אשלג הם "תחרותיים ביותר ביחס לעולם".
קצת היסטוריה: בעבר, ולמשך כמה עשורים, כיל הייתה חברה על סף הרווחיות והתקבולים שקיבלה המדינה ממנה אכן היו נמוכים יחסית. אולם בשנים האחרונות נקטה הממשלה צעדים שיגדילו את תקבולי המדינה מכיל מעתה ועד תום הזיכיון בשנת 2030. בעקבות אותם צעדים, אין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג גדולים מאלה של ישראל, ובכל זאת מדינת ישראל מבקשת להטיל על כיל מסים נוספים, שאינם מוצדקים. כיל משלמת תמלוגים ומסים גבוהים אשר מגיעים למאות מיליוני ₪ בשנה, שיעור שאין דומה לו, על הזכות לעשות שימוש במשאבי ים המלח כדי להפיק ממנו מינרלים החיוניים לאנושות. סך כל תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכוללים בתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה – עומדים בממוצע על כמיליארד ₪ בשנה, והם צפויים עוד לגדול.
אבל על פי המלצות ועדת ששינסקי, המדינה מבקשת להטיל על כיל מס נוסף, חסר תקדים, שיצטרף לצעדים השונים שבהם כבר נקטה להגדלת התקבולים. העלאה משמעותית זו של תקבולי המדינה אינה מוצדקת כאמור, והיא עלולה לפגוע בצורה משמעותית בכושר התחרות של החברה, והיא אף עלולה להוביל להפיכתו של הנגב למקום נחות מבחינת כדאיות השקעות ביחס לאלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות במקומות אחרים בעולם, דבר שיעמיד בספק את יכולת הצמיחה של כיל בישראל ובנגב בפרט.

ולחלק הראשון בשאלתך: בחודשים האחרונים כיל מציגה את טענותיה באופן מקצועי ובגיבוי עובדות, נתונים ומספרים לגורמים שונים בממשלה, בכנסת וכן לבעלי עניין נוספים – כולל ציבור מתעניין באמצעות דיאלוג עקיף דרך העיתונות, או דיאלוג ישיר באמצעות כלים אינטרנטיים. זוהי חובתה של החברה, ואנו משתדלים לעשות זאת באחריות ובמקצועיות, ללא פגיעה באיש וללא קמפיינים שליליים למיניהם. פעולתה זו של החברה איננה דורשת השקעות ומשאבים מיוחדים.
בנוסף, זה זמן רב כיל מקיימת דיאלוג עם הציבור מתוך אמונה כי כאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות אליה תגדל יכולתו לבסס את עמדתו על החברה על עובדות ונתונים, וכך גם תגבר הערכתו אליה. אנו מקדישים משאבים כדי לספר לציבור על תרומתנו לכלכלת ישראל ולנגב, וכן על מוצרינו החיוניים לאדם – בארץ ובעולם. הדיאלוג עם הציבור מתקיים בדרכים שונות, הן באופן ישיר והן באמצעות גורמי תיווך כגון העיתונות החופשית. דיאלוג ישיר עם הציבור נעשה למשל באמצעות פרסום דוחות תאגידיים, מפגשים אישיים עם קהילות ובעלי עניין, הנגשת מידע באמצעות אתרי אינטרנט של החברה וחברות הבת שלה, ובדרך של קמפיין פרסומי – כולל אתר השאלות והתשובות הזה, שבו מתפרסמת גם שאלתך. דיאלוג עקיף עם הציבור נעשה באמצעי התקשורת השונים ובהם עיתונות מודפסת, מדיה דיגיטלית, רדיו וטלוויזיה. התקציב לשנת 2015 של כל הפעילות שהוזכרה לעיל, כולל עלויות המדיה לקמפיינים פרסומיים במהלך השנה, מסתכם בכ-3 מיליון דולר.
X
Ariel Derry
שאלה: שלום אני רוצה לדעת מה אתם עושים למען זוחלי הנגב שרובם נכחדים מהעולם וחלקם יחודיים לארץ?
קרא עוד >
תשובה: אריאל שלום. מתוקף החלטה אסטרטגית להפוך לחברה בת קיימא ולהכיר באחריותנו הסביבתית כתנאי הכרחי לקיומנו, כיל מקדמת יוזמות סביבתיות ומעודדת שיתוף פעולה ודיאלוג עם רשויות הסביבה והארגונים הירוקים. בעזרת הגופים הרלוונטיים בוחרת החברה את הפרויקטים הסביבתיים שבהם היא משקיעה, גם בנוגע לשאלה אילו מינים של בעלי חיים וצמחים יש להציל בנגב.
אשר לפעילותנו למען זוחלי הנגב: השנה זכתה כיל במקום השני בתחרות "Green Leaf 2015" בזכות השיטה ל"שיקום תוך כדי כרייה" שפיתחה בשנת 2008 ונועדה לשמר את המגוון הביולוגי ולאפשר התחדשות מהירה של הצמחייה. בזכות השיטה, ובזכות מחקר ארוך טווח שכיל החלה בו ביוזמתה באחרונה – נעשה מאמץ מתמשך לשמר את צמחיית הנגב ואת קיומם של המינים הנכחדים, ובכלל זה זוחלים שונים. עצם המחקר עצמו מעיד על כך שכיל לוקחת אחריות ונוטלת יוזמה לשיפור השיקום האקולוגי בשטחים שבהם היא פועלת.
בנוסף, לאחר ניתוח אקולוגי שנעשה בשיתוף רשות הטבע והגנים, אימצנו את ההמלצות לכסות את כל החורים שנפערו בעקבות קידוחי בדיקה גיאולוגיים שנעשו בשטחי הפעילות בעבר. אותם קידוחי ניסיון, שנעשו בשטח הפעילות של כיל עוד בתקופה שהיתה בבעלות המדינה, היו בעבר מלכודות מוות לזוחלים. הפעילות הנוכחית לכיסוי החורים נועדה למנוע את הסכנה ולהציל את הזוחלים.
אנו גאים לספר עוד כי בשנים האחרונות יזמה כיל ותרמה לפרויקטים נוספים שנועדו לשמר את המגוון הביולוגי, ובהם פרויקט לאישוש אוכלוסיית הנשרים בנגב והפרויקט להשבת הראם הלבן לטבע. על כל אלה תוכל לקרוא גם בדוחות האחריות התאגידית שמפרסמת החברה מדי שנה בשנה.
X
Elian Haziza
שאלה: האם כדאי להשקיע במניות כיל
קרא עוד >
תשובה: שלום, בשנים האחרונות הפכה כיל לחברה שמחזור המסחר במנייתה הוא הגדול ביותר בישראל, ולאחת המניות הפופולריות ביותר בקרב הגופים המוסדיים. בהיותה חברה מובילה ואיתנה-פיננסית, ומעמודי התווך של הבורסה הישראלית, היא מהווה עוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים.
ואולם, כמו כל חברה ציבורית הנסחרת בבורסה, גם מניותיה של כיל נתונות לתנודות. מניית כיל ידעה בתקופה האחרונה ירידות, בראש וראשונה בשל חוסר יציבות רגולטורית ושינויים בסביבה העסקית שבה היא פועלת.
אך למרות התנודות, מנהלי כיל מובילים את החברה באחריות כדי להבטיח את יציבותה, רווחיותה וצמיחתה גם בעשורים הבאים – לטובת כל בעלי המניות שלה ובכלל זה הציבור הרחב, המחזיק באופן ישיר או עקיף ברוב מניותיה. יחד עם זאת, אנו מפנים אותך לדיווחיה המיידיים והתקופתיים של כיל ומציינים כי יש לקרוא תשובתנו זו ביחד עם דיווחיה של כיל לציבור.
X
Vered Goldenor-tamezgi
שאלה: נכנסתי לאתר של כיל שמצאה לנכון לעשות תעמולה בטלוויזיה. מעניין שכל פעם שיש ביקורת על איזשהו מפעל כמו כיל, חברת חשמל (על המחדל שהיה לפני כמה שנים עם הפסקת חשמל עקב מזג האוויר וכולם היו בחופשה באילת) או עמיגור ועמידר (שלא עושים כלום למען הדיור) ועוד, אחרי זה יוצאים עם קמפיינים של פרסומות שעולות מיליונים לעבוד עלינו, הציבור. זה פוגע באינטליגנציה שלנו. עושים מיליארדים על הגב שלנו. כיל חולבת את ים המלח כאילו אין מחר, כל המומחים בעולם מדברים על הנזק הבלתי הפיך. אוצרות טבע שלנו, במקום שזה יחזור לעם זה נעלם שם... קומבינות עם הפוליטיקאים... בגלל זה כולם נהיים מיליונרים... שמים עלינו פס... שום דבר חברתי אין כאן, הכל יקר. אין רווחה. עם גילוי הגז אמרו שנהיה דובאי, ובסוף שוב נותנים לטייקונים שמחר יחזירו לפוליטיקאים. די, העם חייב להתעורר, מספיק לשדוד אותנו.
קרא עוד >
תשובה: ורד שלום,

אמנם לא שאלת שאלה, אבל העלית כמה טענות שמספקות לנו הזדמנות להסביר כמה דברים – ואנו שמחים על כל הזדמנות כזאת.
את תוהה איך זה שבכל פעם שיש ביקורת, עולה קמפיין. ובכן, מבחינה עובדתית, כיל עושה שימוש בכלים פרסומיים מדי כמה חודשים באופן קבוע במהלך השנתיים האחרונות.
במטרה לאפשר לך ולשאר הציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה, כיל פועלת לקיים דיאלוג מתמיד עם בעלי עניין ועם הציבור הרחב בערוצים שונים – הן באמצעות גורמי תיווך כמו העיתונות הכתובה, הן בפעילות מתמשכת במדיה הדיגיטלית, והן באמצעות הקמפיין הפרסומי הנוכחי. אתר השאלות והתשובות הזה הוא אחד הנדבכים המרכזיים בקמפיין. שאלתך מוכיחה כי חלקים רבים בציבור אינם מודעים לפעילותה של כיל ועמדותיהם כלפי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ולעיתים על פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים.
אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה. כך בין השאר:
• הציבור שותף ברווחי החברה והוא בעל המניות העיקרי בכיל, שמחזיק באופן ישיר או עקיף בלמעלה מ-70% ממניות החברה.
• כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב, ואחראית לפרנסתן של 4,500 משפחות בנגב באופן ישיר, ובסך הכל לכ-30,000 משפחות ברחבי הארץ.
• כיל אחראית לכחמישית מסך הפעילות הכלכלית בנגב – יותר מכל חברה אחרת. תרומתה לתמ"ג עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה מתוכם כ-10 מיליארד שקל בנגב.
• כיל היא אחת משלוש היצואניות הגדולות בישראל. היא אחראית ל-7.5% מסך כל הייצוא של ישראל, ומרימה תרומה ניכרת למאזן התשלומים של המדינה.
• כיל השקיעה בכל שנה בממוצע כמיליארד וחצי ₪ בפיתוח הכלכלה והתעשייה בישראל, ותורמת להצטיינות ישראלית בתחומי הכימיה, הטכנולוגיה והסביבה.

טענת כי כיל "חולבת את ים המלח" וכי מדובר ב"נזק בלתי הפיך":
למען האמת, כיל אינה אחראית על "הרס" ים המלח. כך קבעו שני מבקרי מדינה, השופט גולדברג (2003) והשופט לינדנשטראוס (2005), שבדקו את עניין נסיגת המפלס והגיעו לאותה מסקנה: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים... מכוח חוק הזיכיון בנתה מפעלי ים המלח על האגן הדרומי, שיָבַש, כמה בריכות תעשייתיות, ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני..." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717). לנסיגת מפלס ים המלח אחראית איפוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, ואילו חלקה של כיל בנסיגת המפלס בים המלח עומד על כ-10% בלבד. יתרה מזו, פעילותה של כיל היא שמאפשרת לתיירות בים המלח להתקיים ולהתפתח. ניתן להגיד כי מאז שנות השבעים המאוחרות, האגן הדרומי של ים המלח הוא בעצם אגן מלאכותי המשמש הן את תהליכי הייצור הטבעיים של מפעלי ים המלח והן את התיירות - כל בתי המלון באזור ים המלח נמצאים לחופו של אותו אגן דרומי, מלאכותי, של ים המלח. בזכות שאיבת המים שמבצעת כיל מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי, מתקיים "ים" מלאכותי באגן הדרומי (שהוא בעצם בריכת אידוי ענקית, בריכה מס' 5) – זה המשמש הן את בתי המלון והתיירים, והן את תהליך הייצור הטבעי של האשלג. אלמלא שאיבה זו, היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש כליל ולא היה קיום לבתי המלון באזור.
ביחס לטענה כי כיל אינה חולקת רווחיה עם הציבור:
כיל, יש להזכיר, קנתה מהמדינה את זכותה להפיק מינרלים מים המלח ופוספט מהנגב בכסף מלא – 1,200,000,000 דולר ששילמה בעת ההפרטה – ואת פרי השקעותיה היא חולקת זה שנים עם הציבור, שהוא בעל המניות העיקרי בכיל ולכן שותף ברווחי החברה.
כיל משלמת תמלוגים ומסים גבוהים בשיעור שאין דומה לו על הזכות לעשות שימוש במשאבי ים המלח, כדי להפיק ממנו מינרלים החיוניים לאנושות. המומחה הבינ"ל, ד"ר מינץ, שהוזמן על ידי ועדת ששינסקי קבע שכבר היום "כיל משלמת תקבולי מדינה תחרותיים ביחס לעולם". התמלוגים שמשלמת כיל בעבור השימוש במשאב טבע זה מגיעים למאות מיליוני ₪ בשנה, והם נוספים למס המוטל על כיל בשל השימוש במשאב זה. בסך הכל מעבירה כיל כמיליארד ₪ בכל שנה כתקבולי מדינה בעבור שאיבת המים מים המלח והשימוש בהם להפקת מינרלים.
על פי המלצות ועדת ששינסקי, תטיל המדינה מס חסר תקדים על השימוש במשאבי הטבע, שיצטרף לצעדים שונים שבהם נקטה המדינה בשנים האחרונות. כל אלה יהפכו את שיעור תקבולי המדינה שמשלמת כיל לשיעור הגבוה ביותר בעולם.
העלאה משמעותית של תקבולי המדינה אינה מוצדקת , כיוון שהיא תיצור איום על המשך ההשקעות של כיל בישראל ותעמיד בספק את יכולת הצמיחה בה ובנגב בפרט. כיל היא חברה גלובלית בעלת אתרי ייצור, אחסון ושינוע וכן מטות אזוריים ומשרדי מכירות הפרוסים על פני חמש יבשות. בגלל החלק שתיטול לעצמה המדינה מרווחי כיל, ובשל חוסר הוודאות העסקית בישראל, נוצר תמריץ שלילי להשקיע בישראל ביחס לחלופות אחרות העומדות בפני כיל בעולם.
X
שאלה: כמה עובדים מתפרנסים מפעילות כיל בנגב?
קרא עוד >
תשובה: כיל וחברות הבת שלה מעסיקות באופן ישיר כ-5,000 עובדים בנגב. עובדים אלה, שכיל רואה בהם את הנכס העיקרי שלה ומקור לגאווה, מעניקים בסיס ויציבות חברתית ומקור לפעילות כלכלית לכל הסובבים אותם, בעיקר בנגב המזרחי.

אבל עובדי כיל הם רק חלק מהסיפור. כיל אינה רק המעסיק הגדול בנגב, אלא היא המקור לכחמישית מסך כל הפעילות הכלכלית בו. לפי מחקר שפירסמה אוניברסיטת בן גוריון, מאת החוקרים ד"ר מיקי מלול, ד"ר דני פרידמן וד"ר מוסי רוזנבוים, שבדקו את "היקף ההשפעה הכלכלית של כיל דרום על המשק הישראלי בכלל ונפת באר שבע בפרט", השקעותיה של כיל בנגב וסך כל פעילותה מייצרות בסך הכל כ-20,000 מקומות עבודה נוספים בנגב בתחום הבינוי, ההנדסה, האדריכלות, שירותי המחשוב, ההסעה, ההסעדה, השמירה ועוד – המסתכמים בכ-9% מסך כל התעסוקה בנגב.

בנוסף, מהמחקר עולה כי אין אף חברה אחרת שהשפעתה על החיים בנגב חשובה ורבה כל כך, וכנראה שאין אף חברה בישראל שמשפיעה באופן דומה על אזור גיאוגרפי גדול כל כך.
X
Tal Steinberg
שאלה: בעתירה שהוגשה נגדכם, נטען שאינכם משלמים על המים שאתם משתמשים בהם כחלק מהליך ההפקה בים המלח , וכי אף אחד לא בודק בכמה מים אתם משתמשים. האם הדבר נכון?
קרא עוד >
תשובה: שלום טל. לא, הדבר אינו נכון. העתירה שהזכרת מתייחסת להזרמת מי ים המלח מהאגן הצפוני של הים לאגן הדרומי, והטענה שהיא מעלה, שלפיה כיל אינה משלמת בעבור המים, היא חסרת בסיס ומטעה – וזו גם מטרתה.
שכן, כיל כלל אינה מפיקה מַים מִיָם המלח, אלא מינרלים מתוך מי הים. אין לה שימוש אחר במי ים המלח.
הזכות להפיק מינרלים מים המלח ניתנה לכיל בזיכיון מטעם המדינה, שהטיל עליה גם את החובה להפיק מינרלים כאמור. בגין הזכות של כיל להפיק מינרלים החיוניים לאנושות מים המלח קיבלה המדינה 1,200,000,000 דולר ששולמו לה בעת הפרטת כיל – ובגין השימוש הזה משלמת כיל תקבולי מדינה בשיעור שאין דומה לו של כמיליארד ₪ בכל שנה.
כדי שכיל תוכל לממש את הזכות ולקיים את החובה להפקת מינרלים מים המלח, היא מזרימה מים מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי שלו. האגן הדרומי הוא בריכה תעשייתית של כיל, שהוקמה על ידי כיל, והיא מתוחזקת על ידה בעלות של מאות מיליוני דולרים.
האגן הדרומי - אותה בריכה שהמשנה ליועץ המשפטי של הממשלה מכנה אותה "בריכה תיירותית תעשייתית" - שלחופו ממוקמים בתי המלון ומתקיימת כל הפעילות התיירותית בסדום, חייב את קיומו להזרמת המים של כיל מהאגן הצפוני לדרומי. תעשיית התיירות לבדה תורמת כ-700 מיליון ₪ בשנה למשק. היום אין חולק על כך שאלמלא הזרימה כיל מים לאגן הדרומי, היה האגן הדרומי מתייבש והופך לעיסת מלח ובוץ ולתיירות ולבתי המלון לא היתה זכות קיום.
רק בשנות השבעים של המאה הקודמת (הרבה אחרי שהתחילה פעילות ייצור המינרלים על ידי כיל) נוצר הצורך להזרים באופן מלאכותי מים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי. עד אז היו שני אגני ים המלח רצף ימי, כשהמים זרמו מהצפון לדרום מכוח הגרביטציה. ירידת מפלס המים באגן הצפוני (בעיקר בשל הסכר בדגניה המונע ממי הכנרת להגיע לירדן ומשם לים המלח, והפניית המים למוביל הארצי, כמו גם פרויקטים דומים בסוריה ובירדן) – בשיעור של כמטר בשנה - וכן הפרשי העומקים בין האגן הצפוני העמוק לאגם הדרומי הרדוד, יצרו חיץ יבשתי בין שני האגנים. חיץ יבשתי זה חייב ומחייב הזרמה מלאכותית של מים שאין בה אלא להחזיר עטרה ליושנה ולאפשר למי האגן הצפוני להגיע לאגן הדרומי, כפי שהטבע התכוון לפני שהאדם התערב.
המסקנה המתבקשת היא שכדי לקיים מלונאות ותיירות באזור, הזרמת מים מהאגן הצפוני לאגן הדרומי היתה חייבת להתבצע גם ללא הפעילות של כיל באזור.

אשר לטענה כי איש אינו בודק בכמה מים משתמשת כיל לצורך הפקת מינרלים מים המלח – כיל שואבת בכל שנה כ-150-160 מיליון קוב נטו של מים מהאגן הצפוני של ים המלח שאותם היא מזרימה לאגן הדרומי . כמות המים המוזרמים לאגן הדרומי מוגבלת, והיא מוכתבת בעיקר משטח בריכות האידוי שלא השתנה במשך עשרים השנים האחרונות אם לא למעלה מכך. כיל מדווחת על כמויות המים המועברות מצפון לדרום באופן שוטף לגורמים הממשלתיים הנוגעים, ובהם המשרד להגנת הסביבה, רשויות התכנון ולאחרונה גם לרשות המים, ומתקיים לגביהם פיקוח רגולטורי מתמיד.
לסיכום - אין ספק שהתיירות, המלונאות וכלל הסביבה בסדום הן הנהנות האמיתיות מהזרמת המים שכיל מבצעת מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי. אף לא אחת מהנ"ל אינה משלמת סכומים כלשהם בגין השימוש שלה במים המהווים את מהות קיומה, שעה שכיל משלמת תמלוגי עתק בגין השימוש במים להפקת המינרלים ומתחזקת את האגן הדרומי של ים המלח בעלות אדירה.
X
שאלה: רוב הכסף מושקע במפעלים ולא מחלחל לאוכלוסיית הנגב.
קרא עוד >
תשובה: פעילותה הכלכלית של כיל משפיעה על כל שכבות האוכלוסייה בנגב, ותורמת לרווחתם של תושבי הנגב בכל תחומי החיים – מחינוך ועד בריאות, מרווחה ועד תרבות ופנאי. כיל רואה לעצמה זכות גדולה לתרום ליציבותו ולשגשוגו של הנגב, ומידת ההשקעה בו בעתיד תלויה בסביבה העסקית בישראל.

על השפעת כיל על כלכלת הנגב והחיים בו אפשר ללמוד ממחקר שפירסמה אוניברסיטת בן גוריון ובדק את "היקף ההשפעה הכלכלית של כיל דרום על המשק הישראלי בכלל ונפת באר שבע בפרט" (מאת החוקרים ד"ר מיקי מלול, ד"ר דני פרידמן וד"ר מוסי רוזנבוים):

לפי המחקר, פעילות כיל בנגב מניעה את כלכלת הנגב כולה והיא המקור לכחמישית מסך כל הפעילות הכלכלית בנגב ול-9% מסך כל התעסוקה שם. השקעותיה ופעילותה אינן נשארות במפעלים לבדם ואינן משפיעות רק על העובדים הישירים של החברה, כ-5,000 במספר, אלא הן מנוף ליצירת עוד כ-20,000 מקומות עבודה נוספים, מגיעות אל הנגב כולו ואחראיות באופן משמעותי על היקף הפעילות הכלכלית בו.
המחקר מדבר על תרומה לנגב בשלוש רמות של השפעה:

השפעה כלכלית ישירה - זו הנובעת מהפעילות הכלכלית של כיל מול ספקיה השונים. לכיל ספקים מקומיים המספקים לה חומרים, מוצרים ושירותים – ציוד וחומרי גלם עבור פעילותה, וכן שירותי הובלה, אדריכלות, בנייה, תחזוקה, שמירה, הסעדה וייעוץ. פעילותה הכלכלית העניפה מייצרת עוד פעילות, עוד יזמות, ועוד מקומות עבודה.

השפעה כלכלית עקיפה – זו הנובעת מהפעילות הכלכלית שמבצעים הספקים עצמם כדי לספק את המוצרים והשירותים הנדרשים לכיל. כל השפעה עקיפה מניעה ייצור נוסף של תמ"ג (התוצר המקומי) במשק.

השפעה כלכלית נוספת – זו הנובעת מרכישות של מוצרים ושירותים לצריכה פרטית הנעשות מהשכר המשולם הן לעובדים המועסקים בכיל באופן ישיר והן לעובדים במעגלי התעסוקה הנוצרים כתוצאה מפעילותה. הפעילות הכלכלית שמניעים העובדים הישירים והעקיפים של כיל לצריכתם הפרטית מובילה בעצמה ליצירת מקומות עבודה נוספים בכל תחומי החיים – מחינוך ועד בריאות, מבנקאות ועד תרבות ופנאי.
X
שאלה: האם כיל החליטה לעזוב את ישראל ולהזניח את הנגב?
קרא עוד >
תשובה: לא. כיל לא תעזוב את ישראל והנגב, אבל היקף ההשקעות שלה בנגב עלול להצטמצם כתוצאה מחוסר הוודאות באשר לפעילותה כאן.

נכון להיום, כיל משקיעה כשני מיליארד ₪ בכל שנה בנגב. השקעות אלה מופנות באופן ישיר לצמיחה כלכלית – בין שבאמצעות הגדלת כושר הייצור ובין שבאמצעות ניצול מיטבי של פעילות הייצור – ומייצרות תדיר מקומות עבודה חדשים.

אבל על המשך השקעתה בנגב מרחפת בשנים האחרונות שאלה. בעשור הקרוב תשקיע כיל כ-40 מיליארד ₪ בעסקיה הגלובליים, ונשאלת השאלה כמה מהם יופנו להמשך ההשקעה בישראל ובנגב. חוסר היציבות בסביבה העסקית של ישראל, אי ודאות ביחס לעתיד הזיכיון על כריית אשלג מים המלח ופוספט בנגב, ההחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון וגזירות נוספות שהטילה עליה הממשלה, וכן אי כיבוד הסכמים שנחתמו עם הממשלה – כל אלה מייצרים איום על המשך השקעותיה של כיל בישראל. על רקע זה, גובר ההכרח של כיל כחברה עסקית למצוא עתודות חלופיות של חומרי גלם מחוץ לישראל, שיבטיחו את המשך פעילותה.
X
Nurit Agami-Kofler
שאלה: הקמפיין שאתם עושים מיותר יש לעודד את הנגב על ידי מקורות תעסוקה- והתדמית שנוצרה לכיל מאוד לא משקפת את זה. התדמית שנוצרה היא שכל מה שכיל עושה היא עושה את זה לתועלתה הבלעדית ולא של המדינה או העובדים שלה. הרחקתם עצמכם מבחינה תדמיתית כה רחוק עד שלא רואים את העשייה החיובית, אם קיימת. אתם ההוכחה, מבחינתי כי הכל מתחיל ונגמר בכסף. ובנימין נתניהו כראש הממשלה וכמחזיק במניית הזהב הוא כלי שרת בידכם ובידי כל האינטרסים האלו.
קרא עוד >
תשובה: שלום נורית ותודה על שאלתך.
אנחנו בהחלט מסכימים איתך שיש לעודד יצירת מקורות תעסוקה בנגב; ואף יש לפעול לחיזוק הכלכלה והחברה בנגב כולל תמרוץ ועידוד השקעות באזור זה.
אנחנו גם מסכימים כי יש בכך משום אינטרס ציבורי/לאומי.
השאלה, איך ניתן להשיג זאת? האם אך ורק על ידי פעילות הממשלה והרשויות המקומיות, או שמא יש גם לחברות עסקיות ולתעשייה מקום ותפקיד בכך.
אין כמעט ספק כי התעשייה, השקעות פרטיות וחברות עסקיות צריכות להיות המנוע והבסיס המרכזי לפעילות הכלכלית בנגב. מצד שני, חשוב לזכור כי, הפעילות העסקית הזאת מונעת מהרצון והשאיפה לקבלת תשואה ורווח על השקעות. כך מתנהלת הכלכלה בעידן המודרני ואין בכך כל פסול. להיפך, החוק במדינת ישראל מחייב חברות ציבוריות לפעול למען השאת רווחיהן. כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים קיבלו ואימצו תפיסה זו ונעשה ניסיון מתמשך לעודד השקעות בנגב כבסיס ליצירת מקומות תעסוקה, לפיתוח כלכלי וחברתי בנגב. המקרה שלפנינו הוא דוגמה לזהות אינטרסים בין אלה של הציבור, הממשלה והתעשייה - זה טוב לתושבי הנגב, זה טוב למדינה וזה טוב לעסקים. כך גם בהקשר של כיל: אין ויכוח על כך שפעילותה של כיל מבוססת על אינטרס עסקי כלכלי - כך גם מחייב אותנו החוק – אבל לצד האינטרס העסקי מתקיים גם אינטרס ציבורי של תעסוקה גדולה בתנאים מצוינים, של השקעות גדולות, של צמיחה כלכלית ויציבות חברתית. גם במקרה של כיל יש זהות אינטרסים בין האינטרס הציבורי לאינטרס העסקי, והלוואי ותהיינה חברות נוספות שישקיעו בנגב ותרומתן לאינטרס הציבורי יהיה דומה לזו של כיל. חשיבותה של כיל לנגב גדולה, רבה ומשמעותית, ואנו גאים על כך ושמחים על כך מאד. זה נכון שהתדמית הציבורית של החברה לא תמיד משקפת את זה – מה שמוביל לסיבת קיומו של הקמפיין הנוכחי.
X
אגל טל
שאלה: מיהם הגורמים האינטרסנטיים שמנסים להכפיש את כיל ומה הם מרוויחים מכך?
קרא עוד >
תשובה: שלום טל, יש בהחלט ביקורת מוצדקת על כיל, שאנו מתייחסים אליה ברצינות רבה ולעתים אף מוצאים אותה מחייבת שינוי ותיקון. אנו בעד שיח ביקורתי ופתוח שמבוסס על עובדות, ידע וכוונה אמיתית להציג עד כמה שניתן את התמונה המלאה והשלמה, אך לצערנו הדבר אינו כך תמיד. לא מעט אנו נתקלים בביקורת המתעלמת בכוונה תחילה ממידע ונתונים, ובמקרים פחות חמורים היא נשענת על מידע שגוי, על חצאי אמיתות ומציאות שהיא נחלת העבר, אך השתנתה ואינה רלוונטית עוד.

בשנים האחרונות השיח הציבורי עוסק לא מעט במונח "פופוליזם", וכיל כנראה סובלת לא מעט מכך.
הפופוליזם מניח כי עמדה מסוימת תזכה לביטוי תקשורתי וציבורי, ותזכה באהדה ציבורית; ויהיו כאלה (הפופוליסטים) שירצו בחשיפה תקשורתית, הכרה ציבורית ואהדה ציבורית, גם אם הדברים שמושמעים על ידם אינם משקפים נאמנה את המציאות או שאין בהם כדי להועיל, ולצערנו אף יש בהם כדי להזיק.

בהקשר של כיל, בעיקר באווירה הציבורית העוינת את "הטייקונים" וחברות התעשייה הגדולות והרווחיות, ההנחה של ה"פופוליסטים" היא שתקיפתה של כיל (חברה מרוויחה, כורה מינרלים מים המלח והנגב, קשורה ל"טייקון" וכו') תספק את מטרת הפופוליזם.

אותם "פופוליסטים" בוחרים לעיתים קרובות להתעלם מהעובדות או להציג חצאי אמיתות כעובדות וכאמת המוחלטת. מבלי להיכנס לפירוט של אותם "פופוליסטים", ומבלי להתנצח עימם, כיל מאמינה שהדרך שבה בחרה – ניהול דיאלוג פתוח ושקוף עם הציבור – תוכיח את עצמה ותמנע מחלוקת על העובדות.
X
Dani On
שאלה: מדוע אתם חושבים שנוצר לכם בציבור דימוי כל-כך ירוד, שעליכם לנסות לשפר, בין היתר באמצעות האתר הזה?
קרא עוד >
תשובה: שלום דני. רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה וכיצד היא נוהגת היום, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ובחלק מהמקרים נקבעות על סמך מציאות שהיא נחלת העבר, אך השתנתה ואינה רלוונטית עוד.

כדי לאפשר לציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה בהווה ומתוך היכרות איתה, החליטה כיל לפתוח בדיאלוג עם הציבור. במסגרת הדיאלוג הזה הושק הקמפיין הנוכחי.

הדימוי הציבורי של כיל מושפע מנושאים ועניינים שונים, ובהם שאלת הסביבה ושאלת תקבולי המדינה. נבקש להתייחס אל שתיהן תוך אבחנה בין המצב בעבר למצב העכשווי:

לדימוי של כיל כחברה הפוגעת בסביבה יש שורשים היסטוריים. רק בשני העשורים האחרונים נהפכה סוגיית השמירה על הסביבה למרכיב חשוב בסדר היום הציבורי בעולם, ובאיחור מה גם בישראל. בעשורים הראשונים מאז הקמתה של המדינה סוגיות הקשורות לשמירה על הסביבה כמעט שלא נלקחו בחשבון וכמעט תמיד נדחקו לשוליים נוכח העדפה של שיקולי כלכלה, תעשייה, תעסוקה ופרנסה. גם כיל, שהייתה אז חברה ממשלתית, נהגה כך, ובעשורים הראשונים לקיומה פעלה מתוך חוסר התחשבות בסביבה. כך לדוגמה, היא כרתה פוספטים בנגב מבלי לשקם את המכרות; מפעליה ייצרו ופעלו ללא התחשבות מיוחדת בפליטות השונות שנבעו מפעולות הייצור – וטביעת הרגל הסביבתית של כיל אכן הייתה משמעותית. זו התשתית שעיצבה את תדמיתה של כיל כחברה מזהמת.

השינוי העולמי שחל בנוגע לסביבה, והשינוי שעבר על כולנו כפרטים, הגיע גם לכיל, והחברה שינתה לחלוטין את התנהלותה בדרך של אימוץ אסטרטגיית קיימות ושמירה על הסביבה. גם כיום, כיל אינה מבקשת לייפות את המציאות: מעצם העיסוק בכריית מינרלים מהטבע, היא מודעת לסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילותה. אבל את הסיכונים האלה כיל משתדלת לצמצם ולמזער ככל האפשר, ובשלוש השנים האחרונות השקיעה במאמצים אלה מעל מיליארד שקלים – הרבה יותר ממה שעושה כל חברה ישראלית אחרת, והרבה מעל תקציבו הכולל של המשרד להגנת הסביבה.

מאז שאימצה, בשנת 2007, מדיניות פרו-אקטיבית בנושאי סביבה, כיל פועלת אף מעבר לדרישות החוק ברוב תחומי הקיימות. כיל משקיעה מאמצים במטרה להשתמש במשאבי הטבע באופן אחראי, מכתיבה התייעלות אנרגטית ומעבר לגז טבעי במפעליה, ומצמצמת משמעותית את טביעת הרגל הסביבתית שלה. כיל הפחיתה בשיעור ניכר את השפכים שלה ואת פליטת גזי החממה של מפעליה והיא מובילה ברמה העולמית במדידת טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה.

בזכות מאות פרויקטים לשימוש אחראי במשאבים טבעיים ואימוץ וולונטרי של עקרונות סביבתיים בינלאומיים – מציגה כיל שיפור תמידי במתקניה משנה לשנה. דוחות ישראליים ובינלאומיים משבחים את מאמציה ומעניקים לה ציונים גבוהים הן על הישגיה והן על רמת הדיווח שלה. לסיכום אפשר לומר, בביטחון גמור, כי כיל של היום עברה מהפכה של ממש. אנחנו בכיל קוראים לזה בפורומים פנימיים והדרכות לעובדים "המהפכה הירוקה של כיל".

סיבה נוספת לדימוי הציבורי שדבק בכיל היא שאלת חלקם של המדינה והציבור ברווחיה – ובמלים אחרות, "תקבולי המדינה" שמעבירה כיל למדינה. גם כאן, ההיסטוריה והזיהוי של כיל עם שימוש במשאבי הטבע יוצר הנחה מוטעית שלפיה כיל אינה משתפת בצורה מספקת את המדינה ברווחיה.

במשך מספר עשורים, כיל הייתה חברה על סף הרווחיות ובמשך תקופה ארוכה תקבולי המדינה מכיל היו נמוכים יחסית. אולם מאז חלה התפתחות משמעותית ותקבולי המדינה מכיל מגיעים בשנים האחרונות למעל מיליארד ₪ בשנה.

על אחת כמה וכמה, גדל חלקה של המדינה בשלוש השנים האחרונות, בעקבות דרישתה להגדיל עוד את חלקה ברווחי כיל. ואלה הצעדים שנקטה הממשלה כדי להגדיל את תקבולי המדינה מכיל, מעתה ועד תום הזיכיון בשנת 2030:

1. תיקון החוק לעידוד השקעות הון: בשנת 2011 החריגה המדינה את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, ובכך הגדילה את תקבולי המדינה מכיל במישור המס. בעוד שחברות רבות במשק – גם הן ככיל פועלות בפריפריה ועיקר פעילותן מיועד לייצוא – ימשיכו לשלם מס חברות בשיעור מופחת של כ- 9%, שיעור מס החברות שיוטל על רווחי כיל יגיע לכדי 26.5% בשנים הקרובות.

2. הסכם "קציר המלח" והכפלת התמלוגים: בשנת 2012, במסגרת ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, נאלצה כיל לממן את חלק הארי של הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, שעלותו הכללית מסתכמת בכ-7 מיליארד ₪. כיל תממן 80% מעלות פרויקט "קציר המלח", בסכום כולל של 5.5 מיליארד ₪.

3. במסגרת אותו הסכם אף הוכפל שיעור התמלוגים על כריית האשלג מ-5% ל-10% מהמכירות שיתקבלו, בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה, החל בשנת 2012. הכפלה זו של התמלוגים תוסיף עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2030.

בסך הכל, משמעות ההסכם מ-2012 היא תוספת של כ-7.7 מיליארד ₪ שתקבל המדינה מפעילות כיל, עד תום תקופת הזיכיון (2030).

שלושה שינויים אלה הביאו לעלייה בשיעור התקבולים שמשלמת כיל למדינה, ובשנים הבאות תשלם החברה על הפקת האשלג מים המלח כ-50% מרווחיה ללא המס על הדיבידנד, וליותר מ-60% כולל המס על הדיבידנד. מדובר בשיעור תקבולים גבוה שאין לו מקבילה בקרב אף יצרנית אשלג, באף מדינה אחרת בעולם.

אנו טוענים כי גם אם היה נדרש תיקון בשיעור התקבולים שכיל מעבירה למדינה מפעילותה – התיקון הזה כבר התבצע. נזכיר רק כי עם חתימת ההסכם על הכפלת התמלוגים ב-2012 הצהיר שר האוצר אז, יובל שטייניץ: "דין ים המלח כדין הים התיכון. השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור".
X
Menachem Oz
שאלה: מה תפקידה של כיל?
קרא עוד >
תשובה: שלום מנחם. כיל מייצרת מוצרים המבוססים על מינרלים ייחודיים המספקים את הצרכים החיוניים לאנושות, בעיקר בשלושה שווקים: חקלאות, מזון, וחומרים מורכבים.

בזכות מוצריה, כיל מסייעת להזין את אוכלוסיית העולם הגדלה. כשאוכלוסיית העולם גדלה במהירות, תהליך העיור מתפשט ושטחי הקרקע המיועדים לחקלאות מצטמצמים – נדרשים אמצעים חדשניים כדי להגדיל את היבול ולשפר את איכות המזון ומי השתייה.

במקביל, כשהקידמה מגיעה לכל בית בדמות מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים, ושינויים גלובליים גורמים יותר ויותר זיהום אוויר, שריפות ופליטות של חומרים מסוכנים – נדרשים פיתוחים טכנולוגיים ייעודיים כדי למנוע סכנות ואובדן חיי אדם.

כיל מייצרת מוצרים שנועדו לענות בדיוק על הצרכים האלה. מוצרי החברה, המבוססים על מינרלים ייחודיים, מסייעים לספק את הצרכים החיוניים לאנושות בעיקר בשלושה תחומים: חקלאות, מזון, וחומרים מורכבים.

בתחום החקלאות, דשנים שמיוצרים בכיל מסייעים להגדלת היבול ולשיפור איכותו. כדי להאכיל את כל בני האדם, במציאות שבה אוכלוסיית העולם מונה כבר יותר משבעה מיליארדים ובכל יום נוספים לה עוד מאות אלפי תינוקות; ומצד שני השטחים החקלאיים הולכים ומצטמצמים - יש צורך לגדל יותר יבול חקלאי ומזון על כל חלקת אדמה. הדשנים מאפשרים זאת ובלעדיהם מאות מיליוני בני אדם היו סובלים מרעב. כיל היא מהספקיות המובילות בעולם של אשלג, דשני פוספט ודשנים מיוחדים עתירי טכנולוגיה – כולם מוצרים הכרחיים לחקלאות העולמית.

בתחום המזון, תוספי המזון שכיל מייצרת מרחיבים את הנגישות למזון מגוון ואיכותי יותר בתעשיות המאפים, מוצרי החלב, הבשר, העוף ומאכלי הים.

בתחום החומרים המורכבים, התרכובות שכיל מייצרת משמשות באלפי מוצרים ותורמות לבטיחות השימוש בהם ולשיפור תפקודם. כיל היא הספקית הגדולה בעולם של מעכבי בעירה מבוססי ברום, מדכאי שריפות יער, חומצה זרחתית ונוזלים מיוחדים המאפשרים קידוחי עומק בימים תוך מניעת דליפות ושמירה על הסביבה. בנוסף, כיל מייצרת תרכובת מיוחדת המונעת כמעט לחלוטין פליטות כספית לאטמוספירה כתוצאה משריפת פחם בתחנות כוח, וכן גם פתרונות לטיהור וטיפול במים ועוד.
X
David David
שאלה: מדוע אתם חושבים לעבור לאתיופיה? הרי יש פה מספיק אתיופים ואריתראים, מה גם שהבוס הגדול גר בלונדון, אז למה אתם לא עוברים לאנגליה?
קרא עוד >
תשובה: שלום דוד. כיל אינה חושבת לעבור – לא לאתיופיה ולא לאנגליה – אבל אין ספק שהיקף ההשקעות שלה בישראל עלול להצטמצם ואילו ההשקעות בחו"ל לגדול – למשל באתיופיה ובאנגליה - אם יתקבלו המלצות הביניים של ועדת ששינסקי. המלצות ועדת ששינסקי יאלצו את כיל להשקיע במקומות שבהם התשואה על ההשקעות גבוהה יותר, במקום בישראל – מה שיוביל לאובדן התחרותיות של כיל בישראל ביחס לכל מתחרותיה ובסופו של דבר גם לצמצום הפעילות בישראל על כל המשתמע מכך.

כיל היא חברה ישראלית עם פעילות גלובלית, והיא שואפת להמשיך ולפעול בארץ עוד שנים רבות ולהגדיל את תרומתה לכלכלה, לתעסוקה ולייצוא. ואולם, המציאות החדשה בסביבה העסקית בישראל מחייבת אותה לבחון מחדש את פעילותה והשקעותיה בישראל מתוך אחריות לעתידה של החברה וכפי שמחייב אותה ההיגיון הכלכלי ואף החוק הישראלי בהיותה חברה ציבורית.

המלצות הביניים של ועדת ששינסקי, בנוסף לגזירות שממשלת ישראל הנחיתה על כיל בשלוש השנים האחרונות, יוצרות תמריץ שלילי לכיל מלהשקיע בישראל ומאיימות על המשך השקעותיה בנגב.
נוכח כל האמור לעיל, בנוסף לעובדה שזיכיון כיל בים המלח מסתיים ב-2030, גובר ההכרח של כיל כחברה עסקית אחראית למצוא עתודות חלופיות של חומרי גלם מחוץ לישראל, שיבטיחו את המשך פעילותה ואת התשואה הראויה והמקובלת על השקעותיה.
ההסכם לפיתוח מכרה אשלג באתיופיה יאפשר לחקלאים באפריקה לגדל יותר יבול חקלאי ומזון, ומיקומו האסטרטגי של הפרויקט יעניק ללקוחות כיל בהודו ובדרום-מזרח אסיה מקור נוסף של אשלג.
X
Saul Szulanski
שאלה: מדוע אתם מבזבזים כסף על מסע הפירסום?
קרא עוד >
תשובה: שאול שלום. אנו מאמינים כי בעידן של מעורבות ציבורית גדלה והולכת, חברה כמו כיל חייבת לקיים דיאלוג שקוף עם הציבור – זו התשתית לכל התנהלות נאותה וראויה. וכיוון שרוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, החלטנו לבסס דיאלוג ישיר ואמיתי עם הציבור, שיאפשר לו לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה. במסגרת הדיאלוג הזה הושק הקמפיין הפרסומי הנוכחי, שאתר השאלות והתשובות הזה הוא נדבך מרכזי שלו.
מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת. הקמפיין יראה מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה של כיל לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט.
אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.
X
Ami Barak
שאלה: למה חברה כלכלית לא עוסקת רק בלייצר רווח? האם יחסי הציבור שווים כסף או שלכיל יש כוונה להפריט את תפקיד האחריות החברתית מהממשלה?
קרא עוד >
תשובה: עמי, שלום. הימים בהם חברה עסקית עסקה אך ורק בהשאת רווחיה תוך התעלמות מסוגיות חברתיות וסביבתיות חלפו כנראה מהעולם, בעיקר מהעולם המפותח והמודרני. כחברה כלכלית הפועלת בעידן של תקשורת ישירה ובלתי אמצעית ומעורבות ציבורית גדלה והולכת, כיל מאמינה שאימוץ אסטרטגיה של קיימות ואחריות תאגידית, כולל קיום דיאלוג רציף ופתוח עם הציבור, הם התשתית לכל התנהלות נאותה וראויה, ובסופו של דבר יש לכך גם השפעה על ההיבט העסקי.

כפי שמרמזת הסיסמה שלנו, Where needs take us , כיל משתנה בהתאם לצורכי האנושות והחברה, ומתאימה את עצמה לרוח התקופה. כל חברה החפצה חיים במציאות העכשווית חייבת לקחת חלק פעיל בשיח הציבורי ולהתנהל אל מול הציבור, כמו גם אל מול שותפיה העסקיים ושאר בעלי עניין.

כחלק מאסטרטגיית-העל של החברה, הכוללת גם "אסטרטגיה מקיימת" במובן הרחב ביותר – הן מבחינה סביבתית, הן מבחינה חברתית וקהילתית – כיל מקפידה על עמידה בתקני הסביבה ורואה לעצמה חובה וזכות גדולות להרים תרומה משמעותית לקהילות שבקרבן היא פועלת. כחלק מאותה תפיסה, וכדי לספק את זכות הציבור הרחב לדעת מה היא עושה וכיצד היא פועלת, כיל מפרסמת בקביעות דוחות אחריות תאגידית מפורטים מדי שנה ואף בחרה לצאת בקמפיין שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל". במסגרת הקמפיין הושק גם האתר הזה, שבו מתאפשר הדיאלוג הבלתי אמצעי שאנו מבקשים לבסס.

אנו בכיל מאמינים, כי גם אם לא ניתן לזהות השפעה מיידית של האסטרטגיה שאימצנו על התוצאות המסחריות, הרי שההתנהלות האחראית היא ה"צייטגייסט" (רוח התקופה) של ימינו – היא הערכים, האג'נדה, המוסכמה הנכונה שעל פיה יש לפעול – ולטווח הארוך היא תוכיח את עצמה לא רק מהבחינה הסביבתית והחברתית, אלא גם מהבחינה העסקית.
X
זיו בליסיאנו
שאלה: מה גובה התמלוגים (באחוזים) שאתם מעבירים לממשלת ישראל?
קרא עוד >
תשובה: שלום זיו. כיל משלמת כ-50-60% מרווחיה כתקבולי מדינה - שהם סך כל התשלומים המועברים למדינה מפעילות החברה. בשנת 2012 שילמה כיל תקבולי מדינה בסך כמיליארד ₪ (תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בישראל). התקבולים כוללים תמלוגים ומסים שונים וסכומים נוספים שמקבלת המדינה כתוצאה מפעילות החברה.

כאמור, חלק מסך כל תקבולי המדינה נובע מתמלוגים. על פי הסכם שנחתם עם ממשלת ישראל בשנת 2012, הוכפל שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה בעבור כריית אשלג פי שניים, והוא עומד כיום על 10% ממחזור המכירות בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל מעל ל-1.5 מיליון טון בשנה; ו-5% על הכמות שמתחת ל-1.5 מיליון טון. בממוצע מדובר על תמלוגים של 8% מהמחזור, שהם כ-16% מהרווח לפני מס. בשנת 2012 הסתכמו תמלוגים אלה בכ-470 מיליון ₪, ובסך הכל תוסיף הכפלת התמלוגים עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה עד לסוף תקופת הזיכיון בשנת 2030. בנוסף לתמלוגים על האשלג, שילמה כיל בשנת 2012 תמלוגים של כ-21 מיליון שקל נוספים בעבור כריית פוספט בנגב, על פי נוסחה שנקבעה על ידי המדינה בשנת 2010.

ולמה אנחנו בכל זאת מדברים גם על 'תקבולים'? כי התמלוגים הם רק רכיב אחד מהנתח שמקבלת המדינה ברווחי כיל, כאמור. כשאנחנו מדברים על 'תקבולי מדינה' (Government Take), אנחנו כוללים במונח זה את התמלוגים שכיל משלמת למדינה בעבור כריית אשלג, ברום ומגנזיום מים המלח ופוספטים מהנגב, את המסים שמשלמת כיל בגין רווחיה, את מימון הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח ואת הפרמיה ששולמה בעת הפרטת כיל.

שיעור הכנסות המדינה מכיל על כריית אשלג יגיע בשנים 2014-2030 לכ-50% ללא מס על הדיבידנד, ויותר מ-60% עם המס על הדיבידנד - שיעור תקבולים שאינו רק גבוה באופן מוחלט, הוא אף הגבוה ביותר בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם שבה מיוצר אשלג.
X
Oz Shaharabani
שאלה: הבנתי שמטרת הפרסום היא לספק לציבור מידע אמין ומקיף על כיף ופעילותה, אבל מה יוצא לכם מזה? הרי לא סתם משקיעים מיליונים על פרסום.
קרא עוד >
תשובה: שלום עוז. אתה צודק – מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת.

אתה שואל מה יוצא לנו מזה? חשוב לנו לקיים עם הציבור הישראלי דיאלוג פתוח. הימים שבהם חברה עסקית עסקה אך ורק בהשאת רווחיה תוך התעלמות מסוגיות חברתיות ומהלך הרוח הציבורי חלפו כנראה מהעולם, בעיקר מהעולם המפותח. כחברה כלכלית הפועלת בעידן של תקשורת ישירה ובלתי אמצעית ומעורבות ציבורית גדלה והולכת, כיל מאמינה שקיום דיאלוג רציף ופתוח עם הציבור הוא התשתית לכל התנהלות נאותה וראויה, ובסופו של דבר יש לכך גם השפעה על ההיבט העסקי.

גילינו שרוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ולעתים על פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים. כדי לאפשר לציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה, החלטנו להשיק את הקמפיין הנוכחי.

אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה. אנו משוכנעים כי גם אם לא ניתן לזהות השפעה מיידית של האסטרטגיה שאימצנו על התוצאות המסחריות, הרי שההתנהלות השקופה והאחראית תוכיח את עצמה בטווח הארוך גם מהבחינה העסקית.
X
Natalia Kalinska
שאלה: שלום, מה החזון שלכם לעתיד?
קרא עוד >
תשובה: שלום נטליה. אנחנו שמחים על ההזדמנות לפרוש את החזון שלנו לפנייך ולפני גולשים אחרים.

כידוע, כיל היא יצרנית גלובלית של מוצרים מבוססי מינרלים שמספקת את צרכיה החיוניים של האנושות בעיקר בשוקי המזון, החקלאות והחומרים המורכבים. במציאות העולמית, כשהצרכים האנושיים משתנים בקצב מהיר לנוכח שינויים העוברים על אוכלוסיית העולם, מבקשת כיל להמשיך ולהתפתח בקצב האנושות ולתת מענה לצרכים חדשים, או כפי שאומרת הסיסמה שלנו, ללכת לכל מקום שהצרכים ייקחו אותנו (Where Needs Take Us).

מהם אותם צרכים שאנחנו מדברים עליהם?

אוכלוסיית העולם גדלה והולכת. אם היום היא מונה שבעה מיליארד בני אדם, בשנת 2050 היא צפויה להגיע לכתשעה מיליארד. עוד שני מיליארד בני אדם שזקוקים למזון, למים, לביטחון ולבטיחות, למוצרי אלקטרוניקה, לאנרגיה, לרפואה מתקדמת, לסביבה בת-קיימא – ולאלפי צרכים אחרים, שמוצרי כיל מסייעים לתת להם מענה.

כשתהליכי העיור מואצים והשטחים המיועדים לחקלאות מצטמצמים; מעמד הביניים גדל ומפתח דרישה למזון רב יותר ואיכותי יותר; כשעולה הדרישה לשימוש במוצרי אלקטרוניקה מתקדמים יותר, חכמים יותר; כשחל גידול משמעותי בצריכת אנרגיה, בדרישה למים; כששינויים גלובליים גורמים יותר ויותר זיהום אוויר, שריפות ופליטות של חומרים מסוכנים; כשהשמירה על הסביבה עולה על סדר היום העולמי ואיתה הדרישה לאוויר נקי – כשכל הצרכים האלה עולים אל פני השטח, כיל מבקשת לספק להם פתרונות.

ואיך בדיוק אנחנו עושים את זה?

המוצרים שכיל מייצרת בתחום החקלאות מסייעים להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה; האשלג והפוספט שכיל כורה ומייצרת משמש כמרכיב בדשנים וכמרכיב חיוני בתעשיות התרופות ותוספי המזון; תוספי המזון שאנו מייצרים מאפשרים לאדם זמינות גבוהה יותר למזון מגוון ואיכותי יותר; המוצרים לטיפול במים מספקים מים נקיים למיליוני אנשים ולתעשייה ברחבי העולם; מוצרים מבוססי ברום ופוספטים מסייעים ליצירת אנרגיה יעילה יותר וידידותית לסביבה, לצמצום פליטות מסוכנות לאוויר ולמניעת התפשטות של שריפות יער, ומאפשרים שימוש נרחב ובטוח במגוון מוצרים וחומרים.

ואם נחזור לשאלתך, החזון שלנו הוא לפיכך לרתום את הנכסים והיכולות הגלובליים של כיל ולהוביל בפיתוח פתרונות חדשניים ויצירתיים, שייתנו מענה לצרכים החיוניים לאדם בעולם משתנה תדיר. אנחנו נמשיך לספק את הצרכים החיוניים גם בעתיד, להתפתח בזכות השקעות במחקר וחדשנות, כניסה לשווקים מתפתחים ופיתוח הפלטפורמות הגלובליות שיאפשרו לנו ליישם את הייעוד שלנו, בארץ ובעולם.



X
חוות סוסי אדמה
שאלה: שלום רב ותודה על התשובה, מהם הקריטריונים לקבלת תרומה לפעילות אקולוגית/סביבתית/חברתית? אל איזה משרד אצלכם ניתן לפנות לבירור בבקשה? תודה שוב, ליאת
קרא עוד >
תשובה: ליאת, שלום. כיל רואה חשיבות רבה ואף חובה מוסרית בתמיכה ובסיוע לקהילות שבקרבן היא פועלת ומהן מגיעים עובדיה (בעיקר בנגב). פעילותה של כיל ומעורבותה בקרב הקהילה עוסקת בסיוע ותמיכה בעיקר בנושאים שלהלן:

1. סיוע בתחום הרווחה, החברה והבריאות – התמקדות בילדים, נוער ואוכלוסיות מוחלשות.

2. עידוד המחקר, החינוך וההצטיינות בתחום המדע (כימיה בעדיפות ראשונה), טכנולוגיה, קיימות וסביבה.

3. עידוד הפעולות לשמירה על הסביבה, החי והצומח, בעיקר בסביבה שבה פועלת החברה וממנה מגיעים עובדיה.

4. עידוד הפעולות בתחום התרבות והספורט.

כל בקשת תמיכה מכיל נבחנת לגופה, ובתנאי שמדובר בפעילות בקרב הקהילות שבהן החברה פועלת ומהן מגיעים עובדיה, ובהתאם לנקודות שצוינו לעיל. היות שהפעילות שעליה את מדברת בהצעתך מתקיימת באזור שבו כיל אינה פעילה, ובקרב קהילות שעובדיה אינם מגיעים מהן, בחרה החברה להעניק סיוע לפרויקטים אחרים בנגב.
X
Moni Sela
שאלה: למה צובעים את האשלג בצבע אדום?
קרא עוד >
תשובה: שלום מוני. בניגוד לאשלג האדום המופק ממכרות תת-קרקעיים בעולם, ומכיל כמות מזערית של תחמוצת ברזל, האשלג המופק מים המלח צבעו לבן. חומר הגלם שממנו מפיקים את האשלג במפעלי ים המלח, הקרנליט, הוא לבן ואינו מכיל שיירי תחמוצת ברזל.

כיוון שחקלאים רבים ברחבי העולם רגילים לאשלג אדום, חלק מן האשלג המופק במפעלי ים המלח נצבע בצבע זה, על ידי הוספת תחמוצת ברזל הנמצאת באופן טבעי במכרות אשלג בכמויות מזעריות.
X
Michael Kenet
שאלה: הרווח נקי של כיל ב-2013 היה מhליארד שקל. האם רווח של 500 מיליון שקל הצפוי אחרי הרפורמה הוא, לדעת החברה, ההגדרה של "חוסר תחרותיות בשווקים העולמיים"?
קרא עוד >
תשובה: שלום מיכאל. הרווח הנקי של כיל בשנת 2013 היה כמיליארד דולר, והוא כלל רווחים מכל פעילות כיל בארץ ובעולם, כולל ממכירת אשלג ממכרות החברה באנגליה ובספרד, ולא רק מהפקת אשלג מים המלח. המלצות הביניים של ועדת ששינסקי מתייחסות בעיקר להפקת המינרלים בישראל ובעיקר להפקת האשלג בים המלח. אין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג גדולים מאלה של ישראל. אלה הן העובדות: תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכוללים בתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה - הם גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבשטחה היא פועלת.

בנוסף לכך, באף מקום שבו מייצרים אשלג אין מס על רווחי יתר שמעל 11% על השקעה מופחתת, כפי שמציעה ועדת ששינסקי. על פי המלצות הביניים של הוועדה, תקבולי המדינה על הפקת אשלג בים המלח יגיעו לכ-65% מהרווח לפני מס.

היות שכך, המלצות ועדת ששינסקי יאלצו את כיל להשקיע במקומות שבהם התשואה על ההשקעות גבוהה יותר, ומאחר שמשאבי ההשקעה מוגבלים הדבר יקרה במקום השקעה בישראל – מה שיוביל לאובדן התחרותיות של כיל בישראל ביחס לכל מתחרותיה ובסופו של דבר גם לצמצום הפעילות בישראל על כל המשתמע מכך.

על פי חישוביו של רואה החשבון הווארד רוזן (שותף בכיר ב-FTI Consulting, ומומחה בעל שם עולמי לתחום), חלקה הגדל של המדינה ברווחי כיל יפגע בהון הזמין לחברה הדרוש לשמירה על מעמדו התחרותי של אשלג ים המלח. לדבריו, כבר עכשיו ניצבת כיל בעמדת נחיתות מול מתחרותיה בעולם בגין שיעור התקבולים הגבוה שהיא משלמת.
X
Noam Eyal
שאלה: למה התנגדתם לפרסום הפרוטוקולים בנוגע לתשלום התמלוגים למדינה? אתם לא חושבים שזכות הציבור לדעת ? משאב טבע בכל זאת.
קרא עוד >
תשובה: שלום נועם. כיל פנתה אל ביהמ"ש העליון כדי שזה יכריע ויקבע עיקרון בנוגע ליחס שבין חופש המידע לבין חשאיות הדיון במסגרת בוררות, בעיקר בוררות שהמדינה צד לה - על כל המשתמע מכך לגבי מוסד הבוררות בכלל.

עוד בראשית הבוררות, הודיעה כיל על נכונותה לחשוף בפני הבוררים ונציגי הממשלה את כל המידע הנדרש לצורך בדיקת כל ההיבטים בסוגיה זו. יחד עם זאת, כיל הביעה את חששה שמידע זה, הכולל סודות מסחריים, ייחשף בפני מתחרותיה הבינ"ל ויפגע בה. על כן ביקשה כיל לוודא שעל אף הפתיחות, האמון ושיתוף הפעולה המלא בינה לבין נציגי המדינה, לא ייגרם לחברה נזק ולא יוענק למתחרותיה יתרון שינבע מחשיפת הסודות המסחריים. לאור זאת הבטיחו נציגי המדינה כי חומרים אלה ייחשפו אך ורק לצורך הבוררות.

משעלתה הבקשה לחשוף את הפרוטוקולים של הבוררות וברגע שהמדינה שינתה את עמדתה, מצאנו לנכון להפנות שאלה עקרונית זו לבית המשפט העליון כדי שזה יכריע בנדון. בית המשפט החליט על פרסום הפרוטוקולים של הבוררות תוך השחרה של כל המידע המסחרי שעלול לפגוע בכיל ולהעניק למתחרותיה הבינ"ל יתרון – וכיל פועלת בהתאם לכך.

כדבריך, אנו מאמינים שלציבור זכות לדעת, וממשיכים לפעול בפתיחות ובשקיפות מול הציבור הרחב ושאר בעלי העניין, הזכאים לקבל מענה לשאלות מה כיל עושה; מה היא מייצרת; מהי תרומתה לישראל ולנגב בפרט; וכיצד פעילותה מספקת את הצרכים החיוניים לאדם. זאת הסיבה שעלינו לאוויר עם קמפיין שמטרתו לספק מידע אמין ומקיף על כיל ולשמש ערוץ לדיאלוג ישיר.
X
Sara Rafelovich
שאלה: עד כמה החומרים שלכם בטוחים ולא מסרטנים?
קרא עוד >
תשובה: שרה שלום. כיל מייצרת מאות מוצרים המבוססים על מינרלים ייחודיים ומספקים את הצרכים החיוניים לאנושות: היא מייצרת דשנים המסייעים להגדלת היבול החקלאי ומאפשרים בכך את יכולתה של האנושות לספק מזון ליותר משבעה מיליארד בני אדם; תוספי מזון המרחיבים את הנגישות למזון מגוון ואיכותי; וחומרים מורכבים, המשמשים באלפי מוצרים ותורמים לבטיחות השימוש בהם ולשיפור תפקודם. בין מוצרי החברה ישנם מעכבי בעירה, מדכאי שריפות יער, נוזלים מיוחדים המאפשרים קידוחי עומק בים תוך מניעת דליפות ושמירה על הסביבה, תרכובת למניעת פליטות כספית לאטמוספירה מתחנות כוח פחמיות, פתרונות לטיהור וטיפול במים, ועוד.
כל מוצריה של כיל עוברים מבחנים ובדיקות מקיפות על מנת לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות והתקנים המחמירים באירופה, ארה"ב ובמקומות נוספים, מבחינה סביבתית ובריאותית. רק מוצרים ותרכובות שאושרו לשימוש - לאחר שעברו את כל הבדיקות - הופכים למוצרים מסחריים.
X
Eyal Abramovich
שאלה: למה כשאתם עושים משהו רע אתם רצים להפיק סרטון תדמית חיובי? אולי יותר משתלם לעשות דברים טובים?
קרא עוד >
תשובה: שלום אייל. שאלתך מורכבת משני חלקים, ברשותך נתייחס לכל אחד בנפרד.

כיל אינה עושה דבר "רע", כדבריך. ולא רק שכיל אינה עושה דבר רע, מעטות החברות שיכולות להציג תרומה משמעותית ומגוונת כל כך למדינה ולציבור כמו זו של כיל:

• כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב, ואחראית לפרנסתן של 5,000 משפחות בנגב באופן ישיר, ובסך הכל לכ-30,000 משפחות ברחבי הארץ.

• כיל אחראית לכחמישית מסך הפעילות הכלכלית בנגב – יותר מכל חברה אחרת. תרומתה לתמ"ג עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה (מתוכם כ-10 מיליארד שקל בנגב).

• כיל היא אחת משלוש היצואניות הגדולות בישראל. היא אחראית ל-7.5% מסך כל הייצוא של ישראל, ומרימה תרומה ניכרת למאזן התשלומים של המדינה. תרומתה לבדה גבוהה מסך הייצוא של המגזר החקלאי, תעשיית הטקסטיל וענף המזון והמשקאות גם יחד.

• תקבולי המדינה שכיל משלמת גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל חברת אשלג אחרת בעולם. בשנת 2012 העבירה כיל 1.2 מיליארד ₪ כתקבולי מדינה – ספק אם הייתה חברה ישראלית שהעבירה תקבולי מדינה גבוהים מאלה.

• בלי תרומתה לקיום התיירות בים המלח, היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש כליל והתיירות באזור הייתה סופגת מכה אנושה. לכך יש להוסיף את השתתפותה במימון הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, בעלות של 5.5 מיליארד ₪ עד לשנת 2030.

• כיל השקיעה בכל שנה בממוצע כשני מיליארד ₪ בפיתוח הכלכלה והתעשייה בישראל, ותורמת להצטיינות ישראלית בתחומי הכימיה, הטכנולוגיה והסביבה.

בנוגע להערתך לגבי סרטוני התדמית - מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת. הקמפיין יראה מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה של כיל לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט.

דווקא שאלתך מוכיחה כי חלקים רבים בציבור אינם מודעים לעובדות כפי שהן. אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.
X
Rafi Fisher
שאלה: האם אתם החברה הכי מזהמת בישראל?
קרא עוד >
תשובה: לא. בדירוג שפירסם המשרד להגנת הסביבה כיל אפילו אינה ממוקמת בעשירון העליון של החברות המזהמות, אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל. להיפך: מאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות, כיל עוברת "מהפיכה ירוקה" המלווה במאמץ מתמשך ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה (יותר מכל חברה אחרת בישראל) כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה.

מעבר לעובדה שכיל עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר בתחום בארץ ובעולם, כיל שותפה גם באופן וולונטרי לתוכניות בינלאומיות לקידום הבריאות, הבטיחות והסביבה ומדווחת בשקיפות למנגנוני דיווח מקומיים ובינלאומיים על ההיבטים הסביבתיים הנובעים מפעילותה. בשנים האחרונות זכתה כיל להכרה והערכה על השינוי האסטרטגי שחל אצלה, המלווה בשינוי משמעותי בשטח, ובציונים לשבח על תרומתה לצמצום ההשפעות הסביבתיות של התעשייה הכימית.

להלן מקצת מהישגיה בצמצום טביעת הרגל הסביבתית בשנים האחרונות:
• כ-90% ממתקני כיל בישראל עברו לשימוש בגז טבעי כמקור הדלק העיקרי.
• כיל הפחיתה את פליטות גזי החממה של מפעליה בכ-23% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצת הגופרית שלה בכ-35% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצות החנקן בכ-79% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות החלקיקים בכ-99% מאז 2005.
• כיל משקמת את כל המכרות שבהם היא כורה.

פרטים נוספים ניתן למצוא בדוח אחריות תאגידית שהחברה מפרסמת בלינק שלהלן: http://bit.ly/1nm6zLB

בתחום הדיווח על פליטות גזי חממה וניהול שינוי אקלימי, כיל נחשבת למובילה עולמית. הדוח שפירסמה לשנת 2013 קיבל ציון 98 (מתוך 100) במדד השקיפות של ארגון ה-CDP Carbon Disclosure Project. הדירוג מציב את כיל בין 50 הארגונים המובילים מתוך כ-4,000 חברות בינלאומיות מדווחות, וזהו הציון הגבוה ביותר שהשיגה אי פעם חברה ישראלית. כיל אף זכתה להכרה מטעם המשרד להגנת הסביבה בישראל, על מובילותה בהטמעת מערכות לשמירת הסביבה ובפרסום דוחות סביבתיים לפי סטנדרטים בינלאומיים.
X
חוות סוסי אדמה
שאלה: שלום, כעסק אקולגי סביבתי וקהילתי אנו מחפשים ספונסרים ושטח חקלאי גדול לצורך אחזקת החווה. האם יש אל מי לפנות אצלכם שישקלו את העניין? בברכה, ליאת
קרא עוד >
תשובה: ליאת, שלום. כיל רואה לעצמה חובה וזכות גדולות לתרום לקהילה בכלל וליוזמות אקולוגיות בפרט, אך לצערנו "חוות סוסי אדמה", על פעילותה המבורכת, אינה תואמת את מדיניות התרומה לקהילה הנהוגה בכיל.

מתוך תפיסה הרואה בקהילה את הבסיס לקיומה, כיל פועלת בעיקר בקרב אוכלוסיית הנגב, שם ממוקמים רוב מפעליה ומשם מגיעים רוב עובדיה.

עשרות מיליוני שקלים בשנה משקיעה כיל בתחום הקהילה, ומעניקה סיוע למגוון רחב של תוכניות רווחה, בריאות וחינוך, לצד אלפי שעות התנדבות של עובדי החברה.

בין השאר, כיל תומכת בכ-60 מועדוניות לילדים ובני נוער במצבי סיכון ובעלי צרכים מיוחדים בהיקף של 2.5 מיליון ₪ בשנה (נתוני 2012) ובעוד אלפי שעות התנדבות של עובדי החברה; בהעצמת יישובי הבדואים בנגב, בהיקף של כ- 1.5 מיליון ₪ בשנה; באימוץ גדוד הסיור המדברי וגדוד רימון של גבעתי, בהיקף של 100,000 ₪ לשנה, למשך שלוש שנים; בתרומה מתמשכת, מאז שנת 2005, לאגודת אלו"ט, בסך 10 מיליון ₪; בתרומה שנתית של מיליון ₪ לבית החולים סורוקה; בתרומה של 2 מיליון ₪, על פני חמש שנים, לעמותות מסל"ן ועדן - לנערות בסיכון; וכן בתרומה חד פעמית של 7.5 מיליון ₪ להקמת בית הספר ללימודי קיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה.

X
Amikam Brill
שאלה: מדוע אחת למספר שנים מעבירים את מקום השאיבה של התמיסות מהים? כמה זה עולה ומי משלם?
קרא עוד >
תשובה: עמיקם שלום. כידוע, בעשרות השנים האחרונות חלה ירידה מתמדת במפלס ים המלח. הסיבה לכך, כפי שמסכימים כל הגורמים ויפורט בהמשך, נעוצה בעיקר בהפסקת ההזרמה של מי הירדן לים המלח והטייתם לשימושים אחרים. שני מבקרי מדינה כבר פסקו בעבר כי לפעילותה של כיל כמעט אין קשר לירידת המפלס, והיא אחראית רק לכ-10% ממנו.

כתוצאה מירידת המפלס נדרשת העתקת תחנת השאיבה באגן הצפוני (הטבעי) של ים המלח, שממנו נשאבים המים לאגן הדרומי (המלאכותי). נסיגת המפלס חושפת שטחי יבשה מכיוון דרום לכיוון צפון, וכיוון שתחנת השאיבה נמצאת בחלק הדרומי של הים, נדרשת כיל (באמצעות חברת מפעלי ים המלח) להעתיק צפונה את תחנת השאיבה פעם ב-10-15 שנה בממוצע.

אם כיל לא תקדים את הים הנסוג ולא תעתיק את תחנת השאיבה בזמן, יתייבש האגן הדרומי כליל ותופסק פעילות מפעלי ים המלח, על כל המשתמע מכך.

יש לזכור עוד כי האגן הדרומי של ים המלח משמש גם כ"ים" לתיירים ולנופשים בבתי המלון בים המלח. התייבשות האגן הדרומי היא גם התייבשות "הים" מול בתי המלון ואובדן זכות הקיום של בתי מלון אלה ושל מפעל התיירות המבורך באזור ים המלח, שתרומתו לכלכלת ישראל ולתעסוקה באזור אינה מוטלת בספק.

עלות העתקת תחנת השאיבה עומדת על מאות מיליוני דולרים, וכיל נושאת כמובן בכל עלותה.

ברשותך, נבקש להרחיב עוד בעניין ירידת המפלס.

שני מבקרי מדינה, השופט גולדברג (2003) והשופט לינדנשטראוס (2005), שבדקו את עניין נסיגת המפלס, הגיעו לאותה מסקנה: כיל אינה האחראית העיקרית, וודאי לא הבלעדית, לירידת המפלס בים המלח. וכך כתב לינדנשטראוס: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח, ועקב שנים שחונות, נוצרה בעשורים האחרונים נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים... מכוח חוק הזיכיון בנתה מפעלי ים המלח על האגן הדרומי, שיָבַש, כמה בריכות תעשייתיות, ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני..." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

הגורם העיקרי לירידת המפלס בים המלח הוא איפוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, שהיה ספק המים המרכזי של ים המלח, והטייתם לשימושים אחרים - ובהם המוביל הארצי שהוקם ב-1964, תעלת הרור בירדן וסכירת מקורות הירמוך בסוריה.

כדי שהכנרת לא תתרוקן בשל שאיבה מוגברת של המוביל הארצי, נחסמה זרימת המים מהכנרת לירדן הדרומי על ידי סכר דגניה, וכניסת מים לים המלח הופסקה כמעט כליל.

אם עד להקמת המוביל הארצי זרמו מהכנרת אל ים המלח, דרך הירדן הדרומי, כ-1.1 מיליארד קוב בכל שנה, הרי שמאז הקמת המוביל הארצי (וכמוהו מפעלי המים שהוקמו בארצות שכנות), הופסקה כמעט כליל זרימת הירדן לכיוון ים המלח. בנוסף, נסכרו גם כניסות אחרות לים המלח - ובהן בעיקר נחלים ממזרח וממערב - וכך הצטמצמה כמות המים שנכנסה בעבר לים ביותר מ-80%. ומאחר שבכל שנה מאבד ים המלח מאות מיליוני קוב מים בשל אידוי טבעי, ההשפעה של עצירת הזרימה מהירדן על מפלס ים המלח הייתה מיידית ודרמטית והובילה לירידה מתמשכת במפלס הים.

כיוון שהאגן הדרומי של ים המלח (החלק שנמצא מדרום ל"לשון" המפורסמת) רדוד באופן משמעותי מהאגן הצפוני, קטעה ירידת המפלס את אספקת המים לאגן הדרומי כליל. למעשה, האגן הדרומי של ים המלח היה מתייבש לחלוטין ומפסיק להתקיים כימה טבעית כבר בשנות השבעים, אלמלא הייתה כיל "מחייה" אותו מחדש בדרך של שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח והזרמתם אל האגן הדרומי.
מאז שנות השבעים המאוחרות, האגן הדרומי של ים המלח הוא בעצם אגן מלאכותי (המשתרע על פני 150 קמ"ר – כשטחה של הכנרת או למעלה מ-3 פעמים שטחה של תל אביב-יפו) המשמש הן את תהליכי הייצור הטבעיים של מפעלי ים המלח והן את התיירות - כל בתי המלון באזור ים המלח נמצאים לחופו של אותו אגן דרומי, מלאכותי, של ים המלח.

ומה חלקה של כיל בירידת המפלס? בכל שנה, מפעלי ים המלח שואבים נטו כ-150-160 מיליון קוב של מים מהאגן הצפוני ומזרימים אותם לאגן הדרומי של ים המלח. ההשפעה של מפעלי ים המלח על ירידת המפלס של האגן הצפוני נובעת איפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח – והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח.
X
Guy Shoshan
שאלה: שלום, ברצוני לדעת באילו חנויות אוכל לרכוש מלח ללא נתרן שלכם. אשמח לקבל אינפורמציה, תודה.
קרא עוד >
תשובה: גיא שלום ותודה על פנייתך. מוצר הסלונה המוצג בתשדיר הינו תערובת מלחים טבעית מים המלח והוא אושר לשיווק על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית ולאחרונה אושר על ידי משרד הבריאות הישראלי.

מוצר הסלונה אינו נמכר במרכולים כמוצר אלא משווק כחומר גלם לתעשיית המזון כתחליף לנתרן. בימים אילו פועלת כיל מול חברות מזון מובילות כך שמוצר הסלונה יהווה תחליף מרכזי לנתרן, במוצרים אותן הן מייצרות. בין המוצרים ניתן למנות: מרקים, נקניקים, גבינות, מאפים ועוד. מוצרים אשר יכללו את הסלונה, יציינו בתיווי כי הם מכילים "תערובת מלחים טבעית".
X
Sary Swed
שאלה: שלום כיל, האם הקמפיין הזה עלה בגלל רצונכם לפטר 1,000 עובדים, וכדי לרכך את דעת הציבור כלפי תוכנית ההתייעלות (מילת הקסם שלכם)?
קרא עוד >
תשובה: שלום סרי. לא, אין בכוונת החברה לפטר 1,000 עובדים ואין קשר בין הקמפיין לבין תוכנית ההתייעלות של כיל. תוכניות התייעלות והגברת התחרותיות שכיל שוקדת עליהן הן בעיקר לאור המשבר בשווקים שבהם היא פועלת ולנוכח הצורך הנובע מחובתה של כיל, כחברה עסקית, להפוך לחברה טובה יותר ויעילה יותר.

על מנת להבטיח שהתהליך ינוהל בהצלחה ומתוך רצון להביא לפגיעה קטנה ככל האפשר בציבור העובדים, הנהלת החברה קוראת לוועדי העובדים להיות שותפים בעיצוב התוכנית ובאופן הוצאתה אל הפועל בתהליך רב שנתי.

זהו תהליך כואב אך מחויב המציאות, וכיל מיישמת אותו מתוך אחריות להמשך פעילותה של החברה ולהבטחת מקום עבודתם של רוב העובדים גם בשנים הבאות. חשוב לנו לציין כי כיל נוהגת באחריות ובכבוד כלפי כל עובדיה ואין זה מקרה שתנאי העבודה בכיל הם מהטובים ביותר בישראל. אנו מתחייבים להמשיך לנהוג בכבוד ואחריות גם בעתיד וגם כלפי העובדים שיסיימו את עבודתם בחברה. כך נהגנו גם כשהצענו לכ-115 עובדים שלנו מ"רותם אמפרט נגב" פרישה מוקדמת הכוללת חבילת תנאים משופרת ויוצאת מן הכלל הכוללת, בין השאר, תשלום חודשי קבוע עד לגיל הפנסיה בעלות ממוצעת של כ-21,000 ₪, מענקי פרישה בעלות ממוצעת של 880,00 ₪, והמשך הפרשות מלאות לפנסיה.

כל האמור לעיל אינו מייתר את הצורך להמשיך ולפעול בפתיחות ובשקיפות מול הציבור הרחב ושאר בעלי העניין, הזכאים לקבל מענה לשאלות מה כיל עושה; מה היא מייצרת; מהי תרומתה לישראל ולנגב בפרט; וכיצד פעילותה של כיל מספקת את הצרכים החיוניים לאדם. זאת הסיבה שעלינו לאוויר עם קמפיין שמטרתו לספק לציבור הרחב מידע אמין ומקיף על כיל ופעילותה, ולשמש ערוץ לדיאלוג ישיר.

רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ועל פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים. אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.
X
Gideon Bartfeld
שאלה: מי הם בעלי המניות ומה חלקם?
קרא עוד >
תשובה: שלום גדעון. בעל המניות העיקרי בכיל הוא הציבור, שמחזיק באופן ישיר או עקיף בלמעלה מ-70% ממניות החברה. הציבור הישראלי מחזיק בכ-35% ממניות כיל, ו-35% נוספים מוחזקים על-ידי משקיעים זרים. עידן עופר מחזיק באופן עקיף, דרך החברה לישראל וחברות אחרות הקשורות אליו, כ-28% ממניות כיל.

ההחזקות שמצוינות לעיל באות לידי ביטוי כך: החברה לישראל (חברה ציבורית), מחזיקה 52.3% ממניות כיל; פוטאש קורפ (חברה קנדית בבעלות מלאה של הציבור) מחזיקה 13.9% מהמניות; וגופים מוסדיים שונים (קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכו') בנוסף לציבור באופן ישיר מחזיקים 33.85% ממניות כיל.

החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות והגמל של רוב רובו של הציבור מושקעים בחברות ציבוריות שונות במשק הישראלי, באמצעות מניות או אגרות חוב. השקעה זו מבוצעת על ידי החברות המנהלות את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות (משקיעים מוסדיים).

כמעט כל המשקיעים המוסדיים בוחרים להשקיע במניית כיל. בהיותה חברה ישראלית מובילה ואיתנה-פיננסית, ומעמודי התווך של הבורסה הישראלית, היא מהווה עוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים. בשנים האחרונות הפכה כיל לחברה שמחזור המסחר במנייתה הוא הגדול ביותר בישראל ולאחת המניות הפופולריות ביותר בקרב הגופים המוסדיים. מכאן אפשר להניח כי הרוב המכריע של אזרחי ישראל שותפים בכיל ומחזיקים בה מניות באופן ישיר או עקיף, וכי כל אזרח בישראל הרוויח בעשור האחרון ישירות מרווחי כיל. בסך הכל, הציבור בישראל הרוויח עשרות מיליארדי שקלים מכיל בעשור האחרון.
X
Rotem Shtarkman
שאלה: שלום לכיל. הייתי מעוניין לדעת כמה אתם משלמים על ייעוץ תדמיתי ויחסי ציבור באופן כללי וכמה עולה הקמפיין הספציפי הזה?
קרא עוד >
תשובה: שלום רותם. כיל פועלת לקיים דיאלוג מתמיד עם בעלי עניין ועם הציבור הרחב בדרכים שונות, הן באופן ישיר והן באמצעות גורמי תיווך כגון העיתונות החופשית. דיאלוג ישיר עם הציבור נעשה למשל באמצעות פרסום דוחות תאגידיים, מפגשים אישיים עם קהילות ובעלי עניין, הנגשת מידע באמצעות אתרי אינטרנט של החברה וחברות הבת שלה, ובדרך של קמפיין פרסומי - אתר השאלות והתשובות הזה, שבו מתפרסמת גם שאלתך הוא דוגמה לפעילות שכזאת.

דיאלוג עקיף עם הציבור נעשה בעיקר דרך העיתונות. לשם כך כיל נעזרת באופן קבוע בשירותי חברת יחסי הציבור "פליישר תקשורת", בתמורה לתשלום חודשי קבוע בהתאם לרמת המחירים המקובלים בישראל; בנוסף, כיל נהנית גם משירותי הייעוץ של יפתח קרמר מחברת "קרמר דוידוביץ" המעניקה לכיל ייעוץ וקשר עם בעלי עניין בתחום הסביבה, וגם כאן מדובר בתמורה חודשית קבועה בהתאם לרמת המחירים המקובלים בישראל. כאמור, כיל מקיימת גם פעילות קבועה ומתמשכת במדיה הדיגיטלית ומנהלת באופן קבוע מספר אתרי אינטרנט, בלוגים, דפי פייסבוק ועוד. חברת "גולדפינגר תקשורת" מסייעת לנו בניהול ותחזוקה שוטפת של כלל הפעילות הדיגיטאלית של החברה, וחברת "טקסטורה" של ריקה ליכטמן מסייעת לנו בניהול שירותי תוכן שונים. בכל הנוגע לפרסום, חברת הפרסום המסייעת לכיל היא באומן בר ריבנאי. התקציב לשנת 2014 של כל הפעילות שהוזכרה לעיל, כולל עלויות המדיה לקמפיינים פרסומיים במהלך כל השנה, מסתכם בכ-4 מיליון דולר (0.065% ממחזור המכירות של החברה).
X
Michel Hakim
שאלה: כשמפעל מזהם שצורך משאבי ציבור, קרי משאבי טבע, מתחיל ליחצן את עצמו (והוא בבעלות משפחת עופר), ראוי לשאול לשם מה זה טוב. הרי את המוצרים שלכם לא קונים במכולת.
קרא עוד >
תשובה: שלום, מישל. כמה נושאים עולים משאלתך, וברשותך נתייחס לכל אחד מהם:

כיל היא החברה שמשקיעה הכי הרבה בשמירה על הסביבה והתוצאות ניכרות בשטח. כל חברה תעשייתית, ובוודאי חברה שכורה מינרלים מהטבע, משפיעה על הסביבה. כיל מודעת להשלכות הסביבתיות שיש לפעילותה, ומאז 2007 היא פועלת בהתמדה כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה. המאמצים הבלתי פוסקים של כיל וההשקעות הרבות בתחום, הרבה מעבר לכל חברה אחרת בישראל, הופכים את כיל לחברה שלא רק עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר, אלא אף משיגה תוצאות טובות מאלה הנדרשות בחוק. ואלה ניכרות בשטח: מאז שנת 2008 הקטינה כיל באופן משמעותי את השפעתה על הסביבה וצמצמה בעשרות אחוזים את פליטות החלקיקים, התחמוצות וגזי חממה אחרים לאוויר. אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל, מפעלי כיל אינם מדורגים בראש רשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, בדירוג שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-2013.

אתה אומר כי כיל צורכת "משאבי ציבור, קרי משאבי טבע": השימוש במשאבי הטבע ניתן לכיל מתוקף זיכיון חוקי, ואינו בא על חשבון הציבור, בדיוק להיפך. כיל היא חברה ציבורית, שהציבור מחזיק בה באופן ישיר או עקיף כ70% ממניותיה, והיא קנתה את זכותה להפיק מינרלים מים המלח ופוספט מהנגב בכסף מלא – מיליארד ו-200 מיליון דולר ששילמה בעת ההפרטה לציבור ולבעל השליטה בה בין השנים 1992-1998. מאז, כספי הציבור שהושקעו בחברה צברו רווחים של עשרות מיליארדי שקלים שחולקו והצטברו בחיסכון הפנסיוני של כולנו. בנוסף לכך, הציבור הרחב נהנה גם מהתשלומים שכיל מעבירה בכל שנה למדינה כמסים ותמלוגים. בשנתיים האחרונות למשל, כיל העבירה למדינה יותר ממיליארד ₪ בכל שנה. במלים פשוטות: הציבור מרוויח מהצלחתה של כיל.

"את המוצרים שלכם לא קונים במכולת" – אתה צודק, רוב המוצרים שאנו מייצרים אינם נמכרים באופן ישיר לציבור הרחב אלא לחקלאים או לחברות אחרות, אך מוצרים אלה משמשים כחומר גלם ומרכיבים חשובים בהמון מוצרים בסיסיים וחיוניים לאדם – מזון, מים, מוצרי אלקטרוניקה שונים, אנרגיה, רכב ועוד. לשם הרחבה ראה בקישור שלהלן: http://www.youtube.com/playlist?list=PL-_q6YAXBrgT94sSEdc7zeEPKhHgMolA0

וזו בדיוק התשובה לשאלתך "לשם מה זה טוב". סביר להניח כי חלק מהמידע הזה אינו מוכר לך. ואכן, רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו כלפי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ועל פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים. כדי לאפשר לציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה, החליטה כיל לפתוח בדיאלוג עם הציבור. במסגרת הדיאלוג הזה הושק הקמפיין הנוכחי.

מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת. הקמפיין יראה מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה של כיל לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט.

אתר השאלות והתשובות הזה, שבו מתפרסמת גם שאלתך, הוא אחד הנדבכים המרכזיים בקמפיין של כיל, ומטרתו היא לאפשר לכל גולש לשאול שאלות ולקבל תשובות בכל תחום הקשור לכיל ולפעילותה. אנו מתחייבים לענות על כל שאלה, בשקיפות ובכנות מרבית.

אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.

X
Avshalom Halutz
שאלה: אתם אחת החברות הכי מזהמות בישראל. המפעלים שלכם הורסים למשל את חיפה. מתי אתם מתכוונים להפסיק את הזיהום החמור?
קרא עוד >
תשובה: שלום, אבשלום. כל חברה תעשייתית, ובוודאי חברה שכורה מינרלים מהטבע, משפיעה על הסביבה. כיל מודעת להשלכות הסביבתיות שיש לפעילותה, ומאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות היא פועלת בהתמדה כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה, תוך השקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה. המאמצים הבלתי פוסקים של כיל וההשקעות הרבות בתחום, הרבה יותר מכל חברה אחרת בישראל, הופכים את כיל לחברה שלא רק עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר, אלא אף משיגה תוצאות טובות יותר מאלה הנדרשות בחוק. עובדה: אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל, מפעלי כיל אינם מדורגים בראש רשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, בדירוג שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-2013.

וכדי להשלים את התמונה - להלן מקצת מהישגיה של כיל בכל הקשור לצמצום הפליטות לאוויר מהשנים האחרונות:

• כ-90% ממתקני כיל בישראל עברו לשימוש בגז טבעי כמקור הדלק העיקרי.
• כיל הפחיתה את פליטות גזי החממה של מפעליה בכ-23% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצת הגופרית שלה בכ-35% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצות החנקן בכ-79% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות החלקיקים בכ-99% מאז 2005.

בנוגע להשפעה על אזור חיפה, המידע שבידך פשוט איננו נכון. מרבית מפעליה של כיל ממוקמים בנגב ולא באזור חיפה, וכיל בוודאי שאינה אחראית לזיהום האוויר בחיפה.

המפעל היחיד של כיל באזור חיפה הוא מפעל המייצר דשנים לחקלאות וכימיקלים תעשייתיים, בעיקר עבור השוק הישראלי, והוא עומד בכל תקני איכות הסביבה והדרישות לגבי פליטות לאוויר והזרמת קולחין.

גם במפעל זה, שאינו נחשב לאחד מאתרי הייצור המרכזיים של כיל, כמו בחברה כולה, מושקעים משאבים עצומים ומאמצים ללא לאות כדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית – וביניהם אפשר להזכיר הפחתה של פליטות ה-N2O (גז חממה) בכ-50% בין 2008 ל-2013 (בעקבות יישום טכנולוגיה חדישה באופן וולונטרי - פרויקט שיושם ומנוטר במסגרת מנגנון ה- CDM- Clean Development Mechanism של האו"ם, התקנת מערכות קירור למניעת פליטת תחמוצות חנקן, התקנת מערכות ספיגה למניעת פליטות מזהמי אוויר, ועוד.
X
Rotem Shtarkman
שאלה: שוב שלום, כיל. יתכן שלא הסברתי את עצמי טוב בשאלה הקודמת, ולכן בנוסף אשאל מהן ההוצאות השנתיות על לובינג ומיהם הלוביסטים שפועלים בעבורכם. תודה ובהצלחה
קרא עוד >
תשובה: שלום רותם. כיל נעזרת באופן קבוע ברותי פרמינגר המעניקה לחברה שירותי לובינג. בשנה האחרונה חברת רותם אמפרט נגב מקבוצת כיל נעזרת גם במשרד "גלעד לובינג" בכל הקשור לשדה בריר. התקציב השנתי לשירותי הלובינג ב-2014 עומד על 120 אלף דולר.
X
שאלה: תקבולי מדינה בגובה של 50%-60% לא נשמעים כל כך הרבה, בשביל חברה שמשתמשת במשאבי הטבע של המדינה.
קרא עוד >
תשובה: גם משרד האוצר ומומחים עולמיים בתחום חושבים שזה הרבה. לא זו בלבד שמדובר בשיעור תקבולים גבוה באופן מוחלט, זהו שיעור גבוה גם באופן יחסי: 50% תקבולים הם הרבה יותר ממה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם לכל מדינה שהיא פועלת בה, ושיעור תקבולי המדינה מכיל עוד גדל ככל שיורד מחיר האשלג, כפי שקורה בימים אלה.

יותר מזה: אנחנו לא היחידים שחושבים ש-50% תקבולי מדינה הם שיעור הוגן ומספיק. גם משרד האוצר טען כך אך לפני כשנה. בהסכם שנחתם ב-2012 – ונועד בין היתר להגדיל את נתחה של המדינה ברווחיה של כיל – הצהיר שר האוצר אז, יובל שטייניץ: "השלמנו היום בהסכמה מהלך של העלאת חלקה של המדינה במשאבי האשלג לרמה המקובלת בעולם המערבי, כפי שעשינו באמצעות ועדת ששינסקי לגבי משאבי הגז והנפט. בזאת תיקנו עיוות של שנים והוספנו מיליארדי שקלים לטובת הציבור."

בנוסף, מומחים עולמיים בתחום כלכלת משאבי טבע הגישו באחרונה חוות דעת מנומקות לבקשת כיל בשאלת התקבולים שהחברה מעבירה למדינה, במסגרת הדיונים בוועדת ששינסקי. על פי חישוביו של רואה החשבון הווארד רוזן (שותף בכיר ב-FTI Consulting, ומומחה בעל שם עולמי לתחום), הצעדים שכבר נקטה המדינה – החרגת כיל מהחוק לעידוד השקעות הון, הכפלת שיעור התמלוגים, השתת המימון על קציר המלח והגנות הביניים לבתי המלון על כיל – בתוספת הפרמיה ששולמה למדינה בעת הפרטת כיל, כל אלה מעלים את שיעור התקבולים הרבה מעל הממוצע העולמי בתחום (29% ללא המס על הדיבידנד, ו-35% עם המס על הדיבידנד). על פי רוזן, חלקה הגדל של המדינה ברווחי כיל יפגע בהון הזמין לחברה הדרוש לשמירה על מעמדו התחרותי של אשלג ים המלח. לדבריו, כבר עכשיו ניצבת כיל בעמדת נחיתות מול מתחרותיה בעולם בגין שיעור התקבולים הגבוה שהיא משלמת.

ואשר לירידה האפשרית במחירי האשלג: כל חישובי התקבולים נכונים לשעה שבה עמד מחיר האשלג העולמי על כ-340 דולר לטונה אשלג. אם יירד עוד מחיר האשלג (העומד נכון להיום על כ-300 דולר לטונה), יעלה חלקה של המדינה ברווחי כיל לשיעורים חריגים עד למצב בלתי סביר שבו יעברו כמעט כל רווחי האשלג למדינה.

לחצו למעבר לחוות הדעת של רו"ח הווארד רוזן: http://bit.ly/1ePxauT
X
שאלה: כיל טוענת שתרומתה לייצוא גבוהה מזו של כל ענפי החקלאות, הטקסטיל והמזון גם יחד. מאיפה הנתון הזה?
קרא עוד >
תשובה: אלה הם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשנת 2012: 95% מסך המכירות של מוצרי כיל מיועדים לייצוא, וערך הייצוא שלהם מסתכם בכ-12 מיליארד ₪ (כ-3.4 מיליארד דולר) בשנה – שהם 7.5% מסך ייצוא הסחורות (ללא יהלומים) מישראל.

בדיקה השוואתית, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012, מלמדת כי גובה הייצוא החקלאי עומד על 1,403,800,000 דולר; ייצוא טקסטיל – על 803,900,000 דולר; וייצוא מוצרי מזון ומשקאות עומד על 952,000,000 דולר. מכאן שתרומתה של כיל לייצוא גבוהה יותר מאשר בענפים אלו.

למידע באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: http://www.cbs.gov.il/hodaot2013n/16_13_234t1.htm
X
Ran Shemesh
שאלה: למה אתם עושקים את משאבי הטבע של כלל אזרחי המדינה ועושים בהם כבשלכם? ים המלח הוא הוא כבר לא ים, אולי שלולית שבקרוב גם היא תתייבש, רק אז תהיו מרוצים?
קרא עוד >
תשובה: רן שלום,שאלתך נחלקת לשני חלקים. נתייחס תחילה לשאלה בדבר ה"שימוש במשאבי הטבע של כלל אזרחי ישראל":

כיל אינה "עושקת" איש – נהפוך הוא. בזכות השקעותיה והצלחתה, הציבור הישראלי רק מרוויח הרבה יותר מאוצרות הטבע שלו: בעשור האחרון הרוויחו אזרחי ישראל עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה מפעילות כיל. כיוון שכמעט כל אזרח בישראל מחזיק במניית כיל באופן ישיר או עקיף, בהיותה חברה ישראלית מובילה ואיתנה-פיננסית ועוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים– הצלחתה של כיל היא גם הצלחתו של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה.
בנוסף לתרומתה לרווחתו האישית של כל אחד ממחזיקי המניות שלה, מרימה כיל תרומה עצומה לכלכלה הישראלית כולה. לצד פעילותה העניפה השוטפת, כיל משקיעה עוד שני מיליארדי ₪ בשנה, המרחיבים את היקף הפעילות הכלכלית בישראל ותורמים לצמיחתה. פעילותה והשקעותיה של כיל הן שמעניקות את הבסיס הכלכלי האיתן לנגב ומרימות תרומה שאין עליה עוררין לשוק העבודה בישראל, להון המצוי בידי הציבור ולמאזן התשלומים של המדינה.
וביתר פירוט: כיל קנתה את זכותה להפיק מינרלים מים המלח ופוספט מהנגב בכסף מלא – 1,200,000,000 דולר ששילמה בעת ההפרטה – ואת פרי השקעותיה היא חולקת זה שנים עם הציבור בישראל. מאז קבלת הזיכיון ובמשך שנים, השקעות אדירות שהשקיעה החברה הביאו לזינוק אדיר בכושר הייצור שלה – ובזכותן אף זינק חלקה של המדינה ברווחי כיל מ-200 מיליון ₪ לכמיליארד ₪ בשנה.
יתרה מזאת, אין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג גדולים מאלה של ישראל. תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכולליםבתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה - הם גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבשטחה היא פועלת.

בשלוש השנים האחרונות דרשה המדינה להגדיל עוד את חלקה ברווחי כיל, ושלושה צעדים שנקטה כבר הגדילו את תקבולי המדינה בשנים הבאות לשיעור הגבוה ביותר בעולם.
1. תיקון החוק לעידוד השקעות הון מ-2011, שהחריג את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק ובכך הגדיל את תקבולי המדינה מכיל במישור המס; 2. הסכם "קציר המלח" מ-2012, שבמסגרתונאלצה כיל לממן את חלק הארי של הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, שעלותו הכללית מסתכמת בכ-7 מיליארד ₪; 3. הסכם הכפלת התמלוגים מ-2012, שקבע כי שיעור התמלוגים על כריית האשלג יוכפל מ-5% ל-10% מהמכירות שיתקבלו, בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה.
בחישוב שלושה שינויים אלה, יגיע חלקה של המדינה ברווחי כיל משנה זו (2014) ועד 2030 (שנת תום הזיכיון) לכ-50% מרווחיה ללא המס על הדיבידנד, וליותר מ-60% כולל המס על הדיבידנד.מדובר בשיעור תקבולים גבוה שאין לו מקבילה בקרב אף יצרנית אשלג, באף מדינה אחרת בעולם.

ואשר להערה בדבר "ייבוש ים המלח". גם כאן, המידע שבידיך אינו משקף את המציאות. כיל אינה מייבשת אם ים המלח. למען האמת, ההיפך הוא הנכון – כיל מחייה את האגן הדרומי, שלחופו הוקמו המלונות, ובלעדיה לא הייתה מתקיימת תעשייה התיירות העניפה סביבו.

כך קבעו שני מבקרי מדינה, השופט גולדברג (2003) והשופט לינדנשטראוס (2005), שבדקו את עניין נסיגת המפלס והגיעו לאותה מסקנה: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים... מכוח חוק הזיכיון בנתה מפעלי ים המלח על האגן הדרומי, שיָבַש, כמה בריכות תעשייתיות, ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני..." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).
לנסיגת מפלס ים המלח אחראית איפוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, ואילו חלקה של כיל בנסיגת המפלס בים המלח עומד על כ-10% בלבד.
וזה ההסבר המלא: הגורם העיקרי לירידת המפלס בים המלח הוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, שהיה ספק המים המרכזי של ים המלח, והטייתם לשימושים אחרים - ובהם המוביל הארצי שהוקם ב-1964, תעלת הרור בירדן וסכירת מקורות הירמוך בסוריה.
כדי שהכנרת לא תתרוקן בשל שאיבה מוגברת של המוביל הארצי, נחסמה זרימת המים מהכנרת לירדן הדרומי על ידי סכר דגניה,וכניסת מים לים המלח הופסקה כמעט כליל.
אם עד להקמת המוביל הארצי זרמו מהכנרת אל ים המלח, דרך הירדן הדרומי,כ-1.1 מיליארד קוב בכל שנה, הרי שמאז הקמת המוביל הארצי (וכמוהו מפעלי המים שהוקמו בארצות שכנות), הופסקה כמעט כליל זרימת הירדן לכיוון ים המלח. בנוסף, נסכרו גם כניסות אחרות לים המלח - ובהן בעיקר נחלים ממזרח וממערב - וכך הצטמצמה כמות המים שנכנסה בעבר לים ביותר מ-80%. ומאחר שבכל שנה מאבד ים המלח מאות מיליוני קוב מים בשל אידוי טבעי, ההשפעה של עצירת הזרימה מהירדן על מפלס ים המלח הייתה מיידית ודרמטית והובילה לירידה מתמשכת במפלס הים.
כיוון שהאגן הדרומי של ים המלח רדוד באופן משמעותי מהאגן הצפוני, קטעה ירידת המפלס את אספקת המים לאגן הדרומי כליל. למעשה, האגן הדרומי של ים המלח היה מתייבש לחלוטין ומפסיק להתקיים כימה טבעית כבר בשנות השבעים, אלמלא הייתה כיל "מחייה" אותו מחדש בדרך של שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח והזרמתם אל האגן הדרומי.
מאז שנות השבעים המאוחרות, האגן הדרומי של ים המלח הוא בעצם אגן מלאכותי המשמש הן את תהליכי הייצור הטבעיים של מפעלי ים המלח והן את התיירות- כל בתי המלון באזור ים המלח נמצאים לחופו של אותו אגן דרומי, מלאכותי, של ים המלח.
בכל שנה, מפעלי ים המלח שואבים נטו כ- 150-160מיליון קוב של מים מהאגן הצפוני ומזרימים אותם לאגן הדרומי שלים המלח. ההשפעה של מפעלי ים המלח על ירידת המפלס של האגן הצפוני נובעת איפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח – והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח.
X
שאלה: איך העלאת תקבולי המדינה שכיל משלמת תפגע בציבור?
קרא עוד >
תשובה: העלאת התקבולים תפגע בכושר התחרות של כיל ובשווי המניה שלה. העלאת תקבולי המדינה שכיל משלמת תוביל לעלייה בעלויות של החברה לרמה גבוהה ביחס לכל מתחרותיה בעולם, וכך עלול להיפגע כושר התחרות שלה. פגיעה בכושר התחרות תתבטא בירידה בהיקף המכירות, באובדן נתח שוק ובירידה בהכנסות וברווחים, שיובילו גם לירידה בתקבולי המדינה מכיל. כל זה יוביל לפגיעה בשווייה של מניית כיל – ומכאן לפגיעה בחסכונות הציבור, שקרנות הפנסיה שלו מושקעות במניה.

אבל הפגיעה בציבור אינה מסתכמת בכך. העלאה משמעותית של תקבולי המדינה אינה צודקת, כיוון שהיא תיצור איום על המשך ההשקעות של כיל בישראל ותעמיד בספק את יכולת הצמיחה בה.

כיל היא חברה גלובלית בעלת אתרי ייצור, אחסון ושינוע וכן מטות אזוריים ומשרדי מכירות הפרוסים על פני חמש יבשות. בגלל החלק שתיטול לעצמה המדינה מרווחי כיל בשנים 2014-2030, ובשל חוסר הוודאות העסקית בישראל, נוצר תמריץ שלילי להשקיע בישראל ביחס לחלופות אחרות העומדות בפני כיל בעולם.
X
שאלה: כיל היא האחראית העיקרית לירידת מפלס ים המלח.
קרא עוד >
תשובה: זה פשוט לא נכון. מבקר המדינה קבע: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח, ועקב שנים שחונות, נוצרה נסיגה מתמדת של מי הים". לנסיגת מפלס ים המלח אחראית איפוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, ואילו חלקה של כיל בנסיגת המפלס בים המלח עומד על כ-10% בלבד.

כך קבעו שני מבקרי מדינה, השופט גולדברג (2003) והשופט לינדנשטראוס (2005), שבדקו את עניין נסיגת המפלס והגיעו לאותה מסקנה: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים... מכוח חוק הזיכיון בנתה מפעלי ים המלח על האגן הדרומי, שיָבַש, כמה בריכות תעשייתיות, ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני..." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717).

וזה ההסבר המלא: הגורם העיקרי לירידת המפלס בים המלח הוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, שהיה ספק המים המרכזי של ים המלח, והטייתם לשימושים אחרים - ובהם המוביל הארצי שהוקם ב-1964, תעלת הרור בירדן וסכירת מקורות הירמוך בסוריה.

כדי שהכנרת לא תתרוקן בשל שאיבה מוגברת של המוביל הארצי, נחסמה זרימת המים מהכנרת לירדן הדרומי על ידי סכר דגניה, וכניסת מים לים המלח הופסקה כמעט כליל.

אם עד להקמת המוביל הארצי זרמו מהכנרת אל ים המלח, דרך הירדן הדרומי, כ-1.1 מיליארד קוב בכל שנה, הרי שמאז הקמת המוביל הארצי (וכמוהו מפעלי המים שהוקמו בארצות שכנות), הופסקה כמעט כליל זרימת הירדן לכיוון ים המלח. בנוסף, נסכרו גם כניסות אחרות לים המלח - ובהן בעיקר נחלים ממזרח וממערב - וכך הצטמצמה כמות המים שנכנסה בעבר לים ביותר מ-80%. ומאחר שבכל שנה מאבד ים המלח מאות מיליוני קוב מים בשל אידוי טבעי, ההשפעה של עצירת הזרימה מהירדן על מפלס ים המלח הייתה מיידית ודרמטית והובילה לירידה מתמשכת במפלס הים.

כיוון שהאגן הדרומי של ים המלח (החלק שנמצא מדרום ל"לשון" המפורסמת) רדוד באופן משמעותי מהאגן הצפוני, קטעה ירידת המפלס את אספקת המים לאגן הדרומי כליל. למעשה, האגן הדרומי של ים המלח היה מתייבש לחלוטין ומפסיק להתקיים כימה טבעית כבר בשנות השבעים, אלמלא הייתה כיל "מחייה" אותו מחדש בדרך של שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח והזרמתם אל האגן הדרומי.
מאז שנות השבעים המאוחרות, האגן הדרומי של ים המלח הוא בעצם אגן מלאכותי (המשתרע על פני 150 קמ"ר – כשטחה של הכנרת או למעלה מ-3 פעמים שטחה של תל אביב-יפו) המשמש הן את תהליכי הייצור הטבעיים של מפעלי ים המלח והן את התיירות - כל בתי המלון באזור ים המלח נמצאים לחופו של אותו אגן דרומי, מלאכותי, של ים המלח.

בכל שנה, מפעלי ים המלח שואבים נטו כ-150-160 מיליון קוב של מים מהאגן הצפוני ומזרימים אותם לאגן הדרומי של ים המלח. ההשפעה של מפעלי ים המלח על ירידת המפלס של האגן הצפוני נובעת איפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח – והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח.
X
שאלה: כל החברות הגדולות מתגאות בתרומה לקהילה. כמה בדיוק כיל תורמת בכל שנה לפרויקטים קהילתיים?
קרא עוד >
תשובה: כיל רואה בקהילה בסיס מוסרי לקיומה, ותורמת מיליוני ₪ בשנה. כיל תורמת מיליוני ₪ בשנה (19 מיליון בשנת 2012) ועוד אלפי שעות התנדבות של עובדיה לפעילות בתוך הקהילה, כחלק מהתרבות הארגונית שלה ומתוך תפיסה הרואה בקהילה את הבסיס המוסרי לקיומה. במשך שנים מעניקה כיל סיוע למגוון רחב של תוכניות רווחה, בריאות וחינוך, בעיקר בקהילת הנגב שבתוכה היא פועלת.

בין מאות הפרויקטים שכיל מאפשרת את קיומם אפשר למצוא יוזמות בתחומי החינוך למצוינות, תמיכה בארגוני נשים וילדים במצבי סיכון, אימוץ יחידות צה"ל, סיוע לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים והעסקתן, סיוע לקהילות הבדואיות, יוזמות סביבתיות ובריאותיות ועוד. פרויקט הדגל של כיל הוא אימוץ 60 מועדוניות לילדים ובני נוער במצבי סיכון וילדים בעלי צרכים מיוחדים, בתמיכה של כ-3 מיליון ₪ ובעוד אלפי שעות התנדבות של עובדי החברה.
X
שאלה: מה כל כך "חיוני לאנושות" במוצרים שכיל מייצרת?
קרא עוד >
תשובה: בזכות מוצריה, כיל מסייעת להזין את אוכלוסיית העולם הגדלה. כשאוכלוסיית העולם גדלה במהירות, תהליך העיור מתפשט ושטחי הקרקע המיועדים לחקלאות מצטמצמים – נדרשים אמצעים חדשניים כדי להגדיל את היבול ולשפר את איכות המזון ומי השתייה.

במקביל, כשהקידמה מגיעה לכל בית בדמות מוצרי אלקטרוניקה מתקדמים, ושינויים גלובליים גורמים יותר ויותר זיהום אוויר, שריפות ופליטות של חומרים מסוכנים – נדרשים פיתוחים טכנולוגיים ייעודיים כדי למנוע סכנות ואובדן חיי אדם.

כיל מייצרת מוצרים שנועדו לענות בדיוק על הצרכים האלה. מוצרי החברה, המבוססים על מינרלים ייחודיים, מסייעים לספק את הצרכים החיוניים לאנושות בעיקר בשלושה תחומים: חקלאות, מזון, וחומרים מורכבים.

בתחום החקלאות, דשנים שמיוצרים בכיל מסייעים להגדלת היבול ולשיפור איכותו. כדי להאכיל את כל בני האדם, במציאות שבה אוכלוסיית העולם מונה כבר יותר משבעה מיליארדים ובכל יום נוספים לה עוד מאות אלפי תינוקות; ומצד שני השטחים החקלאיים הולכים ומצטמצמים - יש צורך לגדל יותר יבול חקלאי ומזון על כל חלקת אדמה. הדשנים מאפשרים זאת ובלעדיהם מאות מיליוני בני אדם היו סובלים מרעב. כיל היא מהספקיות המובילות בעולם של אשלג, דשני פוספט ודשנים מיוחדים עתירי טכנולוגיה – כולם מוצרים הכרחיים לחקלאות העולמית.

בתחום המזון, תוספי המזון שכיל מייצרת מרחיבים את הנגישות למזון מגוון ואיכותי יותר בתעשיות המאפים, מוצרי החלב, הבשר, העוף ומאכלי הים.

בתחום החומרים המורכבים, התרכובות שכיל מייצרת משמשות באלפי מוצרים ותורמות לבטיחות השימוש בהם ולשיפור תפקודם. כיל היא הספקית הגדולה בעולם של מעכבי בעירה מבוססי ברום, מדכאי שריפות יער, חומצה זרחתית ונוזלים מיוחדים המאפשרים קידוחי עומק בימים תוך מניעת דליפות ושמירה על הסביבה. בנוסף, כיל מייצרת תרכובת מיוחדת המונעת כמעט לחלוטין פליטות כספית לאטמוספירה כתוצאה משריפת פחם בתחנות כוח, וכן גם פתרונות לטיהור וטיפול במים ועוד.
X
שאלה: על סמך מה כיל טוענת שרווחי המדינה מפעילותה הם הגבוהים ביותר בעולם?
קרא עוד >
תשובה: אין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג גדולים מאלה של ישראל. אלה הן העובדות: תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכוללים בתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה - הם גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבשטחה היא פועלת. ומדובר במדינות שכלכלתן מפותחת ומודרנית דוגמת קנדה, ספרד, גרמניה, אנגליה ואחרות. יתרה מזאת, אם יירד מחיר האשלג, יעלה חלקה של המדינה מהרווח לפני מס מהפקת אשלג מים המלח לשיעורים חריגים עד למצב בלתי סביר שבו יעברו כמעט כל רווחי האשלג למדינה.

בשנת 2012 שילמה כיל תקבולי מדינה בסך כמיליארד ₪ (תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בישראל).
בעקבות מהלכים שונים שנקטה הממשלה בשנים האחרונות במטרה להגדיל את חלקה של המדינה מהפקת אשלג מים המלח, יעמוד חלק המדינה בשנים הקרובות על כ-50% מהרווח לפני מס עוד לפני המס על דיבידנד שמשלמים בעלי המניות של כיל (ומעל ל-60% מהרווח לפני מס, כולל המס על הדיבידנד). זהו שיעור תקבולים שאינו רק גבוה באופן מוחלט, הוא אף הגבוה ביותר בהשוואה לזה שמקבלות מדינות אחרות בעולם שבהן מיוצר אשלג. שיעור התקבולים בעד כריית אשלג בעולם עומד בממוצע על 29% - ואין אף מדינה שרווחיה משתווים לאלה שמקבלת ישראל כתוצאה מכריית אשלג בשטחה.
X
שאלה: איך בדיוק היקף הייצוא של כיל משפיע על הכלכלה הישראלית?
קרא עוד >
תשובה: כיל מייצאת 7.5% מכלל הייצוא של ישראל, בסך 12 מיליארד ₪ בשנה (נתוני 2012). ערך הייצוא של מוצרי כיל מרים תרומה ניכרת למאזן התשלומים של המדינה ומסייע בהפחתת הגירעון. הפחתת הגירעון המסחרי היא משימה חיונית ברמה הלאומית והשלכותיה נוגעות הן למעמדה של ישראל בעולם, והן לכיסו הפרטי של כל אחד ואחד מאזרחיה.

מדינה המתקשה לאורך זמן להחזיר את חובותיה, תוצג כלפי חוץ כמדינה שסיכון האשראי שלה מוגבר ועל כן יידרשו ממנה ריביות גבוהות יותר. לכן, כאשר כיל מייצאת בערך של כ-12 מיליארד ₪ (נכון לשנת 2012), היא מזרימה מטבע חוץ לקופת המדינה ותורמת להפחתת הגירעון. השפעתה על כלכלת ישראל תורמת למעמד הפיננסי של ישראל בעולם, ובעקיפין מונעת העלאת מסים לאזרחים.
X
שאלה: למה קרנות הפנסיה בוחרות להשקיע בכיל?
קרא עוד >
תשובה: כיל היא מעמודי התווך של הבורסה הישראלית בשל יציבותה הפיננסית ובשל היותה חברה רצינית ומצליחה. תמהיל ההשקעות והמניות של כל קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות נקבע על ידי הגוף המנהל אותה, אך עיקרון זהה מנחה את כל המשקיעים המוסדיים – הבטחת תשואה גבוהה, לצד רמת סיכון נמוכה ככל האפשר, שכן מדובר בחסכונות הפנסיה של הציבור. כיוון שכיל היא חברה ישראלית מובילה וחזקה ומעמודי התווך של הבורסה הישראלית, היא מהווה עוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה וקופות הגמל. ומכיוון שמדובר במניה של חברה יציבה ואיתנה פיננסית, בוחרים מרבית המשקיעים המוסדיים להשקיע במניית כיל. השקעה זו מוכיחה את עצמה, ובמהלך העשור האחרון הרוויח הציבור בישראל עשרות מיליארדי שקלים מההשקעה במניית כיל.
X
שאלה: הכרייה בשדה בריר תסכן את תושבי ערד והאזור.
קרא עוד >
תשובה: ניסיון עובדי החברה וחוות דעת המומחים קובעים כי אין סכנה בכרייה בשדה בריר. כריית הפוספט אינה מהווה סכנה בריאותית, לא לאלפי עובדי החברה הכורים פוספטים למעלה מ-60 שנה ולא לתושבי ערד והסביבה, המרוחקים ארבעה קילומטרים ויותר משדה בריר.

במרוצת השנים התבצעו בדיקות שונות, שמטרתן אחת: בחינת ההשלכות הבריאותיות האפשריות של הכרייה בשדה בריר. קיימת רק חוות דעת אחת, שהוזמנה על ידי מתנגדי הכרייה, המצביעה על סכנה מכרייה בשדה בריר. מומחים שונים בתחומים של בריאות הציבור, הגנת הסביבה, הגיאולוגיה ועוד בחנו את הנושא על כל היבטיו ומסקנתם חד משמעית – אין סכנה בריאותית.

דוח רשמי של פרופ' שמואל שפירא, מומחה לבריאות הציבור, שמונה על ידי משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה, קבע שאין סכנה בכריית פוספט בשדה בריר. בנוסף, שרת הבריאות, יעל גרמן, הורתה על מינוי מומחה בלתי תלוי, שעתיד להכריע בתקופה הקרובה לגבי השלכות הכרייה במקום.

בכל מקרה, תבוצע כרייה ניסיונית מוגבלת במקום רחוק דיו מכל יישוב על מנת לבחון את השפעת הכרייה על איכות האוויר במרחקים שונים. על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה, במטרה לתקף את תוצאות המודלים שהתקבלו בתסקיר שבחן את נושא איכות האוויר, תבוצע בשלב הראשון כרייה מצומצמת במשך כשנת עבודה. במקביל לעבודות יבוצע ניטור האוויר במערך של תחנות ניטור, שימדוד באופן רציף את איכות האוויר במרחקים שונים מהמכרה ויעביר את הנתונים לגורמים המקצועיים מטעם המדינה.

במשך כל העת, גורם מפקח מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בשיתוף ועדה שבה יהיו חברים תושבי האזור, ינטרו ויפקחו על הפעילות. בתום שנת הפעילות, ינותחו הנתונים ויוצגו בפני הוועדה המחוזית לצורך קבלת החלטה סופית בדבר המשך העבודות בשדה.

כיל התחייבה, יותר מפעם אחת, כי אם יימצא על ידי מומחה בלתי תלוי או בעקבות הכרייה הנסיונית כי יש סכנה בכרייה, לא תתבצע הכרייה. בנוסף, לקחה על עצמה כיל התחייבויות נוספות, ובהן ועדת מעקב המורכבת גם מתושבי האזור, צו אישי למנהל המכרה, הפסקת הכרייה בעת תנאים מטאורולוגיים חריגים, ועוד.

מכל האמור לעיל, נראה שאין בסיס להתנגד לכרייה ובוודאי לא לכרייה הניסיונית. בשל היותו עתודת הפוספט היחידה למכרות הפעילים היום, שהפוספט בהם ייגמר בתוך 7-9 שנים, הכרייה בשדה בריר היא תנאי קיומי להמשך תעשיית הפוספט בישראל. אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית בהקדם, תאלץ כיל לסגור בהדרגתיות את מפעל רותם אמפרט נגב. החלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב.
X
שאלה: מהיכן מפיקים ברום ובשביל מה צריך אותו?
קרא עוד >
תשובה: התרכובות המיוצרות מברום משמשות רכיב חיוני בתעשיות רבות, ביניהן בתעשיית האלקטרוניקה, התרופות ועוד. לברום, המצוי כמלחי ברומיד בים המלח, אין שימושים רבים כיסוד בפני עצמו, אך התרכובות המופקות ממנו, במעבדות מתקדמות ובטכנולוגיה חדשנית, משמשות באלפי שימושים יומיומיים במאות ענפי תעשייה.
למשל: תרכובות ברום משמשות כמעכבי בעירה במוצרים שונים, כגון טלוויזיות, מחשבים, טלפונים, חלקים ברכב ובמוצרי בנייה; הן רכיב מרכזי בסדרת מוצרים חדשנית של כיל, Merquel®, שנועדה לטפל בפליטות כספית לאטמוספרה מתחנות כוח השורפות פחם לצורך ייצור חשמל; וחומרים על בסיס כלור וברום משמשים לחיטוי וטיהור מים.
X
שאלה: אתם מפיקים מיליארדים מאוצרות הטבע של ישראל. לא מגיע למדינה להשתתף ברווחים?
קרא עוד >
תשובה: למדינה בהחלט מגיע חלק הוגן מהרווחים הנובעים מאוצרות הטבע. בשלוש השנים האחרונות דרשה המדינה להגדיל עוד את חלקה ברווחי כיל, וכמה צעדים שנקטה הממשלה אכן הגדילו ויגדילו את תקבולי המדינה בשנים הבאות לשיעור הגבוה ביותר בעולם.

1. תיקון החוק לעידוד השקעות הון: למרות הזינוק בחלקה של המדינה ברווחי כיל, בין היתר לנוכח הגידול בכושר הייצור של החברה שנבע ממדיניות עידוד של הממשלה, החריגה המדינה בשנת 2011 את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, ובכך הגדילה את תקבולי המדינה מכיל במישור המס. משמעות התיקון היא שבעוד שחברות רבות במשק – גם הן, כמו כיל, פועלות בפריפריה ועיקר פעילותן מיועד לייצוא – ימשיכו ליהנות בעתיד מהטבות וישלמו מס חברות בשיעור מופחת של כ- 9%, שיעור מס החברות שיוטל על רווחי כיל יגיע לכדי 26.5% בשנים הקרובות.

2. הסכם "קציר המלח" והכפלת התמלוגים: בשנת 2012 גדל אף יותר חלקה של המדינה ברווחי כיל, במסגרת ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח. במסגרת ההסכם, נאלצה כיל לממן את חלק הארי של הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, שעלותו הכללית מסתכמת בכ-7 מיליארד ₪. כיל תממן 80% מעלות פרויקט "קציר המלח", בסכום כולל של 5.5 מיליארד ₪ - 2.2 מיליארד שקל מוקדשים להקמת תשתית, ועוד 330 מיליון ₪ שתשלם כיל כהוצאות שוטפות לשנה עד תום תקופת הזיכיון בשנת 2030.

במסגרת אותו הסכם אף הוכפל שיעור התמלוגים על כריית האשלג מ-5% ל-10% מהמכירות שיתקבלו, בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה, החל בשנת 2012. הכפלה זו של התמלוגים תוסיף עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2030.
בסך הכל, משמעות ההסכם מ-2012 היא תוספת של כ-7.7 מיליארד ₪ שתקבל המדינה מפעילות כיל, עד תום תקופת הזיכיון.

שלושה שינויים אלה – תיקון החוק לעידוד השקעות הון, הסכם קציר המלח והכפלת התמלוגים – הביאו לעלייה בשיעור התקבולים שמשלמת כיל למדינה, ובשנים הבאות תשלם החברה על הפקת האשלג מים המלח את תקבולי המדינה הגבוהים ביותר מבין כל יצרניות האשלג בעולם. מחישוב שיעור המס לאחר ההחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון, בתוספת חלקה של כיל בהסכם הקציר ובתוספת הכפלת התמלוגים והתשלום שניתן למדינה בעבור הזיכיון להפיק מינרלים מים המלח – יגיע חלקה של המדינה ברווחי כיל משנה זו (2014) ועד 2030 (שנת תום הזיכיון) לכ-50% מרווחיה ללא המס על הדיבידנד, וליותר מ-60% כולל המס על הדיבידנד.

מדובר בשיעור תקבולים גבוה שאין לו מקבילה בקרב אף יצרנית אשלג, באף מדינה אחרת בעולם.
X
שאלה: כיל טוענת שכולם שותפים להצלחתה, גם מי שלא משקיע בבורסה.
קרא עוד >
תשובה: רוב אזרחי ישראל מחזיקים במניית כיל באופן ישיר או עקיף. החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות והגמל של רוב רובו של הציבור מושקעים בחברות ציבוריות שונות במשק הישראלי, באמצעות מניות או אגרות חוב. השקעה זו מבוצעת על ידי החברות המנהלות את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות (משקיעים מוסדיים).

כמעט כל המשקיעים המוסדיים בוחרים להשקיע במניית כיל. בהיותה חברה ישראלית מובילה ואיתנה-פיננסית, ומעמודי התווך של הבורסה הישראלית, היא מהווה עוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים. בשנים האחרונות הפכה כיל לחברה שמחזור המסחר במנייתה הוא הגדול ביותר בישראל ולאחת המניות הפופולריות ביותר בקרב הגופים המוסדיים. מכאן אפשר להניח כי הרוב המכריע של אזרחי ישראל שותפים בכיל ומחזיקים בה מניות באופן ישיר או עקיף, וכי כל אזרח בישראל הרוויח בעשור האחרון ישירות מרווחי כיל. בסך הכל, הציבור בישראל הרוויח עשרות מיליארדי שקלים מכיל בעשור האחרון.
X
שאלה: מה גובה התמלוגים שכיל משלמת על שימוש במשאבי הטבע?
קרא עוד >
תשובה: בסה"כ שילמה כיל כ-500 מיליון ₪ תמלוגים בשנת 2012. במסגרת הסכם קציר המלח והכפלת התמלוגים שנחתם בשנת 2012, הוכפל שיעור התמלוגים על כריית האשלג מ-5% ל-10% בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה, החל בשנת 2012. הכפלה זו של התמלוגים תוסיף עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה. בשנת 2012 הסתכמו תמלוגים אלה בכ-470 מיליון ₪.
נוסחת חישוב התמלוגים מכריית הפוספט נקבעה על ידי המדינה בשנת 2010. עבור כריית פוספט בנגב שילמה כיל בשנת 2012 כ-21 מיליון ₪.

אבל התמלוגים על שימוש במשאבי הטבע הם רק חלק מסך התקבולים שמעבירה כיל למדינה כתוצאה מפעילות הכרייה והחציבה שלה. בנוסף לתמלוגים, הוחרגה כיל מתחולת החוק לעידוד השקעות הון בשנת 2011, ומאז עלה שיעור מס החברות שהיא משלמת ל-16%. השיעור הזה, שהוא גבוה יותר מזה שמשלמות חברות דומות לה הפועלות באזורי עדיפות לאומית ועיקר מוצריהן מיועדים לייצוא, עוד יעלה בשנים הקרובות ויגיע לכדי 26.5% בשנת 2018. בנוסף, בשנת 2012 גדל עוד יותר חלקה של המדינה ברווחי כיל, כשכיל נאלצה לממן 80% מעלות הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, בעלות של כ-5.5 מיליארד ₪.

לפיכך, חלקה של המדינה ברווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח יעמוד בשנים הקרובות על כ-50% מהרווח לפני מס ללא המס על הדיבידנד, וליותר מ-60% כולל המס על הדיבידנד. שיעור תקבולים זה אינו רק גבוה באופן מוחלט, הוא אף הגבוה ביותר בהשוואה לזה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבה היא פועלת. לאורך השנים, זינק חלקה של המדינה מרווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח מ-200 מיליון ₪ ליותר ממיליארד ₪ בשנה.
X
שאלה: כיל מתגאה בתרומה משמעותית למשק. מה כל כך מיוחד בתרומה של כיל, הרי כל יצואנית משלמת מרווחיה למדינה.
קרא עוד >
תשובה: כיל השקיעה בישראל בכל שנה בממוצע יותר מכל חברה אחרת, ישראלית או בינלאומית, והיא תוסיף ותשקיע בכלכלה הישראלית. אבל מידת ההשקעה העתידית תלויה בסביבה העסקית בישראל.

תרומתה של כיל לכלכלה הישראלית, לאינטרס הציבורי ולפריחתו של הנגב היא ראשונה במעלה ובעלת משקל רב, והיא באה לידי ביטוי במגוון היבטים: כיל השקיעה בכל שנה סכומי עתק בפיתוח התעשייה, היא יצואנית מצטיינת ש-95% ממכירותיה מיועדות לייצוא ותורמות למאזן התשלומים, והיא המעסיק הגדול ביותר בנגב ואחראית לפרנסתן של מעל 30,000 משפחות ברחבי הארץ.

כיל השקיעה בשנים האחרונות בממוצע כשני מיליארד ₪ בכל שנה בישראל, נוסף על פעילותה העניפה השוטפת, ואלה אינם משרתים רק את מפעלי כיל ואת עובדיה אלא מרחיבים את היקף הפעילות הכלכלית בישראל כולה ותורמים לצמיחתה. הם מופנים באופן ישיר לצמיחה כלכלית, בעיקר בנגב – בין שבאמצעות הגדלת כושר הייצור ובין שבאמצעות פיתוח בר-קיימא – ומייצרים מקומות עבודה חדשים.

בין השקעותיה של כיל, אפשר למנות הקמת תחנת כוח ידידותית לסביבה המבוססת על גז טבעי בסדום; שיפור וחידוש פסי ייצור במפעלים בנגב; פרויקטים תשתיתיים כמו חציץ ים המלח (שיפוץ הסוללות סביב בריכות ים המלח) והפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח באמצעות קציר המלח והשבתו לאגן הצפוני; והשקעות ענק בפרויקטים סביבתיים ופיתוח בר-קיימא – ואלה רק מקצת הדוגמאות.

אבל על המשך השקעתה בנגב מרחפת בשנים האחרונות שאלה. בעשור הקרוב תשקיע כיל כ-40 מיליארד ₪ בעסקיה הגלובליים, ונשאלת השאלה כמה מהם יופנו להמשך ההשקעה בישראל ובנגב. חוסר היציבות בסביבה העסקית של ישראל, אי ודאות ביחס לעתיד הזיכיון על כריית אשלג מים המלח ופוספט בנגב, ההחרגה מהחוק לעידוד השקעות הון וגזירות נוספות שהטילה עליה הממשלה, וכן אי כיבוד הסכמים שנחתמו עם הממשלה – כל אלה מייצרים איום על המשך השקעותיה של כיל בישראל. על רקע זה, גובר ההכרח של כיל כחברה עסקית למצוא עתודות חלופיות של חומרי גלם מחוץ לישראל, שיבטיחו את המשך פעילותה.
X
שאלה: בשביל מה כיל כורה אשלג מים המלח ופוספט מהנגב?
קרא עוד >
תשובה: "בלי דשנים, מיליארדי אנשים ימותו ברעב" - את הקביעה הזאת השמיע ביל גייטס, וכיל שותפה לאותה התפיסה. אשלג ופוספט הם יסודות חיוניים לחקלאות, שנועדו להגדיל את התנובה ליחידת שטח ולשפר את איכות היבול. האשלג שכיל מפיקה מים המלח ומשני מכרות נוספים בספרד ובאנגליה, והפוספט ממכרות הנגב הם המינרלים שבזכותם מספקת כיל דשנים ל-180 מדינות ברחבי העולם.

האשלג מצוי בכל אורגניזם חי וחיוני לתפקודו, והוא הכרחי לתהליכים המתרחשים בעולם החי והצומח. בין השאר, הוא מגדיל את התפוקה החקלאית, משפר את עמידות הצמח בפני מחלות ומזיקים, מגביר עמידותו ליובש וקור, מסייע לפיתוח מערכת שורשים חזקה ובריאה ואף מעלה את הערך התזונתי של גרעינים, ירקות ופירות.

לפוספט יש תפקיד מרכזי בלכידה של אנרגיית השמש והפיכתה לאנרגיה לשימוש הצמח, והוא מזרז את מספר התגובות הביוכימיות בצמח. מעבר להיותו מרכיב חיוני של ה-ATP (יחידת האנרגיה של הצמח), הוא משתתף גם בתהליכים לכל אורך חיי הצמח, מגירוי ופיתוח של השורשים, דרך שלב יצירת הזרעים ועד להבשלה.

כיל היא יצרנית מספר 1 באירופה של דשני PK (דשנים מורכבים המכילים אשלג ופוספט), ומספר 6 בעולם בייצור אשלג. בזכות הדשנים שהיא מייצרת ותרומתם לחקלאות העולמית, זוכים מיליוני בני אדם למזון זמין יותר, בריא יותר, איכותי יותר.
X
Yaniv Almaliah
שאלה: מה ראוי לשנות באסטרטגית החברה בטווח הבינוני-ארוך כדי להבטיח שרידות ורווחיות?
קרא עוד >
תשובה: שלום יניב, האסטרטגיה של כיל הותאמה לכך שתבטיח את מיצובה של החברה גם בתקופות קשות יותר בשווקים בה היא פועלת. בשנת 2014 התחלנו ביישום תכנית התייעלות הצפויה לשמר את מעמדנו התחרותי ותוביל לתרומה שנתית של 350 מ' ד' לרווח התפעולי בסוף 2016 (לעומת 2013). בנוסף, האסטרטגיה שלנו מתבססת על שמירת מיצובנו התחרותי בצד המינרלים המיוחדים וחומרי הגלם על מנת להבטיח בסיס חזק לצמיחת המוצרים המיוחדים. תרומת מוצרי הקומודיטי לרווח התפעולי צפויה לרדת מרמה של כ 65% ב 2014 לרמה של כ 52% ב 2020 עקב צמיחת המוצרים המיוחדים, מה שישפר את האיזון בין פעילויות החברה השונות ויקטין את החשיפה לתנודתיות בשוק הקומודיטי. צמיחת המוצרים המיוחדים מתבססת על התרחבות גלובלית ומחקר ופיתוח. במקביל, מכרה כיל פעילויות שאינן בעסקי הליבה, מה שסיפק תזרים מזומנים לצורך ההשקעה בתחומי הליבה. כיל שואפת להמשיך ולספק את הצרכים החיוניים של האנושות. אנו מבינים כי צרכים אלה משתנים ומתפתחים – מגמות חברתיות (כמו גידול באוכלוסייה, עיור, צמצום השטח החקלאי הזמין בעולם ביחס למספר בני האדם, חשיבות הסביבה והצורך לצמצם את פגיעת האדם בה, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, זמינות של טכנולוגיה מתקדמת, גידול בשעות הפנאי וכו') מובילות לדפוסי חיים וצרכים שונים מבעבר. כמי שמבקשת להוביל את השווקים שבהם היא פעילה, כיל חייבת להתפתח גם בעצמה, למשל בפיתוח דור חדש של מוצרים, פיתוח טכנולוגיה ותהליכי ייצור מתקדמים וידידותיים יותר לסביבה ולאדם, ולנהוג באחריות כלפי כל בעלי העניין של החברה. כך נוכל לספק את הצרכים המתפתחים של האדם בצורה טובה וכוללת יותר מאשר כל מתחרותינו.
תוכל לעיין בהרחבה בנושא במסגרת הדוח השנתי של כיל, בפרק אשר דן בין השאר באסטרטגיה העסקית של החברה ומפרט ביחס לאסטרטגיית "הצעד הבא קדימה – 2020" ויוזמות אסטרטגיות (ראה עמודים 28-33 לדוח השנתי של החברה לשנת 2014 בעברית) - http://bit.ly/1PpgfNA

X
Arye Saar
שאלה: נשאלתם שאלה פשוטה - היכן ניתן להשיג את המלח סלונה מופחת נתרן ובמקום לענות בפשטות אתם אינכם עונים על השאלה אלא מכבירים מילים... איפה ניתן להשיג את המלח
קרא עוד >
תשובה: שלום אריה, מוצר הסלונה מאושר במדינות מערביות רבות בעולם לשימושים נרחבים בתעשיית המזון.
לדאבוננו, משרד הבריאות הישראלי בחר לאשר בשלב הזה את מוצר הסלונה רק כחומר גלם לתעשיית המזון, כתחליף לנתרן. אי לכך, אין ביכולתה של כיל למכור את המוצר במרכולים כמוצר צריכה אלא לשווקו באופן מבוקר כחומר גלם לתעשיית המזון בלבד.
X
ايوب ابو صعلوك
שאלה: רציתי לדעת מה החומרים שמעבירים בקרונות ולאן זה הולך ואם זה מזהם?
קרא עוד >
תשובה: שלום ايوب,
כיל מובילה באמצעות הרכבת את מגוון המוצרים אותם היא מייצרת במפעלי החברה (בסדום, נאות חובב ומישור רותם) לנמלי הים בחיפה ובאשדוד, ומשם אל לקוחות החברה ברחבי העולם. כמו כן מובילה החברה חומרי גלם שמשמשים בייצור מוצריה, מהנמלים למפעלים.
החברה שואפת להוביל את מרבית מוצריה באמצעות רכבת תוך הקפדה על מדיניות שינוע קפדנית הן ביחס לבטיחות והן ביחס לשמירה על הסביבה. החברה מעדיפה לשנע את מוצריה ברכבת, שכן הובלה זו נחשבת בטוחה יותר ועם השפעה פחותה על הסביבה, וזאת בהשוואה להובלה במשאיות כביש.
X
Nir Ginzburski
שאלה: ממי אני יכול לקנות מי ים המלח לצורך משלוח לחול
קרא עוד >
תשובה: שלום ניר,
כיל מפיקה מינרלים מים המלח ובהם אשלג, ברום, מלח ומגנזיום החיוניים לאדם ולסביבה. כיל אינה מוכרת מים (מים המלח).
X
Israel Spring
שאלה: מדוע אינכם מפעילים לחץ על משרד הבריאות לשווק את תחליף המלח - סלונה לציבור הרחב? היכן בכל זאת ניתן להשיג את הסלונה?
קרא עוד >
תשובה: משרד הבריאות הישראלי אישר בשלב הזה את מוצר הסלונה כחומר גלם לתעשיית המזון כתחליף לנתרן. לאחר אישור השימוש במלח סלונה ע"י משרד הבריאות, החלה כיל לפעול מול חברות מזון מובילות כך שמוצר הסלונה יהווה תחליף מרכזי לנתרן, במוצרים אותן הן מייצרות. בין המוצרים ניתן למנות: מרקים, נקניקים, גבינות, מאפים ועוד. מוצרים אשר יכללו את הסלונה, יציינו בתיווי כי הם מכילים "תערובת מלחים טבעית".
X
Ofir Brami
שאלה: מה יהיה עם ירידת המנייה בבורסה? לאחר הכשלון באתיופיה וכו' למה אין הודעה מרגיעה מהחברה?
קרא עוד >
תשובה: כיל נוקטת במגוון פעולות שמטרתן לחזק את מיצובה העסקי והפיננסי לנוכח האתגרים בסביבה העסקית בה פועלת החברה. פעולות אלה כוללות את ההחלטה על הפסקת הפרויקט באתיופיה כמו גם התכנית להפחתת עלויות.
X
רנה ישר יצחק
שאלה: נשאלתם לא אחת לגבי מלח הסלונה ותשובתכם לא מהווה מענה לצרכן הפרטי. מדוע לא תשווקו למרכולים אם בריאות הציבור חשובה לכם? בבקשה לא להעתיק את התשובות שנתתם
קרא עוד >
תשובה: שלום רנה, משרד הבריאות הישראלי אישר בשלב הזה את מוצר הסלונה כחומר גלם לתעשיית המזון כתחליף לנתרן.
באירופה ובארה"ב המוצר אושר על ידי רשויות המזון ונעשה בו שימוש נרחב המאפשר שימוש גם לצרכנים פרטיים, והחברות המשווקות את המוצר במדינות אלו בוחנות מודלים עסקיים וכדאיות כלכלית בשווק לצרכנים הפרטיים.
X
Yaniv Almaliah
שאלה: מה היתרון התחרותי שלכם על פני חברות אחרות ומה תעשו כדי לשמור עליו?
קרא עוד >
תשובה: שלום יניב, בניגוד למתחרותינו הישירות, כיל אינה רק חברת כרייה ודשנים מצד אחד או חברת כימיקלים מהצד השני. יתרונה וייחודה של כיל הוא בניהול שרשרת ערך המתחילה מהמינרלים המיוחדים שלנו, מביאה לידי ביטוי את היכולות שלנו בפורמולציה וכימיה על מנת לייצר מוצרים הכרחיים לשלושה שוקי ליבה: חקלאות, מוצרים מורכבים ומזון.
נכסי המינרלים שלנו, ובעיקר ים המלח נהנים מיתרונות לוגיסטיים בשל קרבה לנמלים וקרבה לשווקים אסטרטגיים. עלות הייצור בים המלח היא גם נמוכה יחסית והאקלים החם והיבש מאפשר לאחסן אשלג באוויר הפתוח וכך להמשיך לייצר גם כאשר הביקוש חלש יותר, מה שמעניק לנו יתרון בתגובה מהירה כשהביקוש חוזר. בתחום הפוספט יתרוננו המרכזי הוא בשרשרת הערך שמתחילה מסלע הפוספט, אולם למעלה מ 70% מהסלע משמש לייצור מוצרי המשך כגון דשנים מיוחדים ותוספי מזון.
תוכל לעיין בהרחבה בנושא במסגרת הדוח השנתי של כיל, בפרק אשר דן בין השאר ביתרונות התחרותיים של החברה (ראה עמודים 28-33 לדוח השנתי של החברה לשנת 2014 בעברית) - http://bit.ly/1PpgfNA

X
Tiki Ben Atar
שאלה: היכן ניתן להשיג מלח סלונה?
קרא עוד >
תשובה: שלום תיקי ותודה על פנייתך.
מוצר הסלונה הינו תערובת מלחים טבעית מים המלח והוא אושר לשיווק על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית ולאחרונה אושר על ידי ומשרד הבריאות הישראלי. הוא אינו נמכר במרכולים כמוצר אלא משווק כחומר גלם לתעשיית המזון כתחליף לנתרן.
כיל פועלת מול חברות מזון מובילות כך שמוצר הסלונה יהווה תחליף מרכזי לנתרן, במוצרים אותן הן מייצרות. בין המוצרים ניתן למנות: מרקים, נקניקים, גבינות, מאפים ועוד. מוצרים אשר יכללו את הסלונה, יציינו בתיווי כי הם מכילים "תערובת מלחים טבעית".
X
מני ס.
שאלה: היי, לצורך עבודת גמר (קורס מבוא לניהול), אשמח אם תפנו אותי למצגת או כל חומר אחר שיתן לי רעיון ודוגמה על אופן קבלת ההחלטות בחברה ?
קרא עוד >
תשובה: המידע המבוקש קיים במסגרת נהלים פנימיים וככזה הוא אינו מידע ציבורי.
יחד עם זאת, החברה נוהגת בהתאם לדרישות הנובעות מהיותה חברה ציבורית הנסחרת בבורסות ת"א וניו יורק.
תוכל למצוא מידע בנושא ממשל תאגידי אשר כיל מפרסמת במסגרת הדוחות השנתיים. הדוחות זמינים באתר החברה - http://bit.ly/1IGIb2k

X
Nofar Michaeli
שאלה: מה אתם עושים על מנת לתקן את הנזק התדמיתי שנוצר לכם בציבור הישראלי בעקבות ההאשמות של הרס ים המלח, "תוכנית הקציר" והצפת בתי המלון?
קרא עוד >
תשובה: שלום נופר,
אכן, מדובר בנזק תדמיתי שבינו ובין המציאות רב המרחק, והוא מבוסס על מידע חלקי או מוטה. כיוון שרוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, החלטנו לבסס דיאלוג ישיר ואמיתי עם הציבור, שיאפשר לו לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה. בשל כך, יצאנו בשנה שעברה בקמפיין פרסומי תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", קמפיין אשר רץ גם היום, ומטרתו לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת. בחודשים האחרונים מתמקד הקמפיין בתרומתה של כיל לנגב בתחומי התעסוקה והכלכלה, תחת הכותרת "עוד עובדה לכל מי שהנגב חשוב לו". אתר השאלות והתשובות הזה, הוא נדבך מרכזי מהקמפיין הפרסומי והוא מאפשר לנו לקיים עם הציבור דיאלוג שקוף בעידן של מעורבות ציבורית גדלה. אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.

כחלק מהדיאלוג אותו אנו מבקשים לקיים במסגרת האתר, נבקש לחדד ולהעמיד על דיוקם מספר דברים ביחס לנושאים שהועלו בפנייתך:
ביחס להאשמות על הרס ים המלח:
כיל אינה אחראית על "הרס" ים המלח. למען האמת, ההיפך הוא הנכון – כיל מחייה את האגן הדרומי, שלחופו הוקמו המלונות, ובלעדיה לא הייתה מתקיימת תעשייה התיירות העניפה סביבו. כך קבעו שני מבקרי מדינה, השופט גולדברג (2003) והשופט לינדנשטראוס (2005), שבדקו את עניין נסיגת המפלס והגיעו לאותה מסקנה: "בשל ניצול מי הירדן המזינים את ים המלח ועקב שנים שחונות נוצרה, בעשורים האחרונים, נסיגה מתמדת של מי הים והחל תהליך של ייבוש באגן הדרומי של הים... מכוח חוק הזיכיון בנתה מפעלי ים המלח על האגן הדרומי, שיָבַש, כמה בריכות תעשייתיות, ומוזרמים אליהן מי ים הנשאבים מן האגן הצפוני..." (דוח מבקר המדינה, 2005, עמ' 717). לנסיגת מפלס ים המלח אחראית איפוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, ואילו חלקה של כיל בנסיגת המפלס בים המלח עומד על כ-10% בלבד.
וזה ההסבר המלא: הגורם העיקרי לירידת המפלס בים המלח הוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, שהיה ספק המים המרכזי של ים המלח, והטייתם לשימושים אחרים - ובהם המוביל הארצי שהוקם ב-1964, תעלת הרור בירדן וסכירת מקורות הירמוך בסוריה. כדי שהכנרת לא תתרוקן בשל שאיבה מוגברת של המוביל הארצי, נחסמה זרימת המים מהכנרת לירדן הדרומי על ידי סכר דגניה, וכניסת מים לים המלח הופסקה כמעט כליל. אם עד להקמת המוביל הארצי זרמו מהכנרת אל ים המלח, דרך הירדן הדרומי, כ-1.1 מיליארד קוב בכל שנה, הרי שמאז הקמת המוביל הארצי (וכמוהו מפעלי המים שהוקמו בארצות שכנות), הופסקה כמעט כליל זרימת הירדן לכיוון ים המלח. בנוסף, נסכרו גם כניסות אחרות לים המלח - ובהן בעיקר נחלים ממזרח וממערב - וכך הצטמצמה כמות המים שנכנסה בעבר לים ביותר מ-80%. ומאחר שבכל שנה מאבד ים המלח מאות מיליוני קוב מים בשל אידוי טבעי, ההשפעה של עצירת הזרימה מהירדן על מפלס ים המלח הייתה מיידית ודרמטית והובילה לירידה מתמשכת במפלס הים. כיוון שהאגן הדרומי של ים המלח רדוד באופן משמעותי מהאגן הצפוני, קטעה ירידת המפלס את אספקת המים לאגן הדרומי כליל. למעשה, האגן הדרומי של ים המלח היה מתייבש לחלוטין ומפסיק להתקיים כימה טבעית כבר בשנות השבעים, אלמלא הייתה כיל "מחייה" אותו מחדש בדרך של שאיבת מים מהאגן הצפוני של ים המלח והזרמתם אל האגן הדרומי. בכל שנה, מפעלי ים המלח שואבים נטו כ- 150-160 מיליון קוב של מים מהאגן הצפוני ומזרימים אותם לאגן הדרומי שלים המלח.
ההשפעה של מפעלי ים המלח על ירידת המפלס של האגן הצפוני נובעת איפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח – והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח.
לנושא תכנית "קציר המלח" להצלת בתי המלון לחופו של האגן הדרומי בים המלח מפני הצפה:
פעילותה של כיל היא שמאפשרת לתיירות בים המלח להתקיים ולהתפתח. לאור ההסבר בדבר פעולותיה של כיל להחייאת ים המלח, ניתן להגיד כי מאז שנות השבעים המאוחרות, האגן הדרומי של ים המלח הוא בעצם אגן מלאכותי המשמש הן את תהליכי הייצור הטבעיים של מפעלי ים המלח והן את התיירות- כל בתי המלון באזור ים המלח נמצאים לחופו של אותו אגן דרומי, מלאכותי, של ים המלח. בזכות שאיבת המים שמבצעת כיל מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי, מתקיים "ים" מלאכותי באגן הדרומי (שהוא בעצם בריכת אידוי ענקית, בריכה מס' 5) – זה המשמש הן את בתי המלון והתיירים, והן את תהליך הייצור הטבעי של האשלג. אלמלא שאיבה זו, היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש כליל ולא היה קיום לבתי המלון באזור. אבל בעוד שהמפלס באגן הצפוני יורד, עולה המפלס באגן הדרומי, המלאכותי, בשל שקיעת מלח בישול כתוצאה מתהליך האידוי הטבעי ומאיים להציף את בתי המלון השוכנים לחופו. "קציר המלח" הנו הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון של ים המלח. כיל לקחה על עצמה לממן את רובו של הפתרון לבעיה זו, אף שהממשלה ובתי המלון לקחו על עצמם בעבר את האחריות ואת ההתחייבות לפתור את הבעיה. בתי המלון השוכנים לחופו של האגן המלאכותי (בריכה מס' 5) הוקמו החל בשנות ה-70 באישור המדינה - אך בניגוד לעמדת מינהל מקרקעי ישראל, ומתוך ידיעה ברורה שמפלס המים עולה ועתיד לסכן אותם ברבות הימים. טרם הקמתם, התחייבו בתי המלון בפני מפעלי ים המלח לקחת אחריות על הסיכון להצפה – והמדינה, כפי שקבעו שני מבקרי מדינה וגם פסיקה של בג"צ, הייתה האחראית הישירה למתן פתרון לבעיה.
העלות שכיל לקחה על עצמה היא 80% מעלותו הכוללת של הפרויקט, העומדת על כ 7 מיליארד ₪. בזכות ההסכם, שנחתם בין כיל למדינה בשנת 2012, ובזכות ייצוב מפלס הים שיבוא בעקבותיו, החליטה המדינה לפתח עוד את אזור החוף סביב בריכה מס' 5 ולהקים בו אתר מלונות נוסף.
X
Mohabx Alkh
שאלה: כמה עובדים ערבים עובדים כיום בכיל ו מה אחוזם מכלל העובדים בחברה ?
קרא עוד >
תשובה: נכון לשנת 2014, יש בכיל מעל 100 עובדים ערבים שמהווים 2.5% מכלל העובדים בישראל.
בנוסף, כיל ממשיכה בהגדלת התמיכה והפעילות הקהילתית ביישובי הפזורה הבדווית בנגב ובין היתר הקימה מועדונית ברהט הפעילה בתחומי העצמת נוער וסטודנטים. לצורך קידום הפעילות ההתנדבותית באזור, מסתייעת כיל בארגונים מקצועיים שאותם היא מממנת כגון: עמותת נגב בר-קיימא, עמותת בית איזי שפירא, עמותת ליאלי לרווחת ילדים בסיכון, מרכז מידע והכוונה להשכלה גבוהה, תחנה לטיפול באם ובילד ברהט, רשות שמורות הטבע והגנים ועוד.
דוגמאות לפרויקטים שבוצעו במסגרת התכנית:
רווחה-
- הפעלת מועדוניות לילדים ממשפחות בעלות צרכים מיוחדים, המועדוניות משמשות “בית חם” לסיוע בהכנת שיעורי בית, העשרה, תגבור, פעילות חברתית ולימודי מחשב.
- טיפול פרטני בילדים מעוכבי התפתחות, ריפוי בדיבור, פיזיותרפיה.
- פרויקט “ילדים בסיכון” העונה על צורכי הילדים ממשפחות מצוקה כולל התערבות פסיכו-חברתית.
- תמיכה במרכז תעסוקתי-שיקומי לנפגעי נפש.
- שירותי חינוך לילדים מחזיקי צרכים מיוחדים בסביבתם הטבעית.
- הפעלה וסיוע בגני הילדים.
תעסוקה והשכלה גבוהה-
- עידוד הסביבה העסקית למתן שוויון הזדמנויות לתעסוקת אקדמאים מהחברה הבדווית על פי הכשרתם וכישוריהם.
- הפעלת מרכז השמה המקשר בין המעסיקים למועמדים, כולל תהליך הכנה וליווי המועמדים והפעלת סדנאות ומרכז הערכה למיון וקידום מועמדים.
- מרכז הכשרה לקידום קריירה וכישורים עסקיים.
- עידוד וליווי הנוער להמשיך להשכלה הגבוהה ולבחירת מקצוע.
- הפעלת שני מוקדי מרכז מידע להשכלה והכוונה שמטרתם העלאת רמת הנגישות להשכלה אקדמאית, סיוע מערכתי בהתמודדות עם החסמים בקהילה ומול הדרישות האקדמיות.
- קיום סמינרים, סיורים במוסדות להשכלה, סיוע והכוונה במכינות, פסיכומטרי ולימודי האנגלית.

העשרה, חוגים וטיולים-
- חוגי העשרה מגוונים – ספורט, מוסיקה, אומנות ויצירה, משחקי חברה ועוד.
- טיולים והפעלות, קייטנת קיץ אקולוגית, מסיבות וחגיגות ימי הולדת לילדים ועוד.
- חוגים בתחום רפואת הפה והשיניים ותזונה נכונה.
- הפעלת “תכנית חן” הפועלת לשינוי עמדות ילדים ובני נוער כלפי אנשים מחזיקי מוגבלויות ונכויות התפתחותיות וקבלת השונה.
- יצירת תשתית חברתית לפעילות ועשייה התנדבותית בתוך הקהילה.
- איתור ואימוץ ילדים לתכנית העשרה באמצעות מכון ויצמן למדע.
שימור ערכי טבע וסביבה-
- תהליך ארוך טווח לשינוי הניהול הסביבתי באמצעות מערכת החינוך, הרשויות המקומיות ופעילות בשכונות ובקהילה. שמירה על המגוון הביולוגי, הנופים והאקולוגיה באמצעות מערכת החינוך בפזורה.
- הכשרת עובדי הרשויות, סיוע בהסמכה לתקן ISO14000.
- פרויקט משותף עם “אשל הנשיא” – חוויה חינוכית מעשית לתלמידים בחברה הבדווית – פרויקט הקושר איכות סביבה, כלכלה וחקלאות.
- פיתוח מנהיגות צעירה מקומית והגברת המודעות לשמירה על ערכי הטבע במקביל למורשת ולאורח החיים (רעיית צאן, פיזור פסולת, רכבי שטח).

דוגמה נוספת לתמיכה בפזורה הבדווית היא פרויקט אימוץ “גדוד הסיור המדברי” על ידי מגזר כיל דשנים. רוב המשרתים בגדוד הסיור כלוחמים המסיירים לאורך הגבולות עם עזה ועם מצרים הם בדווים בעיקר מהנגב. במסגרת הפרויקט תרמה החברה משאבים לזיווד בית הספר המיוחד של הגדוד, כולל התקנה של תשתית אינטרנט.
X
Meir Yagiv
שאלה: כיל שודדים את הציבור, משלמים מיסים אפסיים על כילוי אוצרות הטבע שלא שייכים להם טלא לכלל הציבור, ועל הדרך מזהמים את הסביבה באופן בלתי הפיך ומביאים סרטן
קרא עוד >
תשובה: כיל אינה "שודדת" איש – נהפוך הוא. כיוון שכמעט כל אזרח בישראל מחזיק במניית כיל באופן ישיר או עקיף, בהיותה חברה ישראלית מובילה ואיתנה-פיננסית ועוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים – הצלחתה של כיל היא גם הצלחתו של הציבור. במהלך העשור האחרון השתתף כל אזרח בישראל ברווחיה של החברה, ובסך הכל הרוויח הציבור בישראל מיליארדי שקלים מההשקעה במניית כיל.
בנוסף לתרומתה לרווחתו האישית של כל אחד ממחזיקי המניות שלה, מרימה כיל תרומה עצומה לכלכלה הישראלית כולה. לצד פעילותה העניפה השוטפת, כיל משקיעה עוד כ 1.5מיליארד ₪ בשנה, המרחיבים את היקף הפעילות הכלכלית בישראל ותורמים לצמיחתה. פעילותה והשקעותיה של כיל הן שמעניקות את הבסיס הכלכלי האיתן לנגב ומרימות תרומה שאין עליה עוררין לשוק העבודה בישראל, להון המצוי בידי הציבור ולמאזן התשלומים של המדינה.
וביתר פירוט: כיל קנתה את זכותה להפיק מינרלים מים המלח ופוספט מהנגב בכסף מלא – 1,200,000,000 דולר ששילמה בעת ההפרטה – ואת פרי השקעותיה היא חולקת זה שנים עם הציבור בישראל. מאז קבלת הזיכיון ובמשך שנים, השקעות אדירות שהשקיעה החברה הביאו לזינוק אדיר בכושר הייצור שלה – ובזכותן אף זינק חלקה של המדינה ברווחי כיל מ-200 מיליון ₪ לכמיליארד ₪ בשנה.
יתרה מזאת, אין עוד מדינה בעולם שחלקה ברווחים מכריית אשלג יהיו גדולים מאלה של ישראל. תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינת ישראל על הפקת אשלג מים המלח – תשלומים הכוללים בתוכם תמלוגים, מסים, וכן תשלומים נוספים הנובעים מפעילות החברה - הם מהגבוהים ביותר בעולם והם צפויים לעלות ולהפוך לגבוהים ביותר בעולם, יותר מאלה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבשטחה היא פועלת.
בשנים האחרונות, כיל מעבירה למדינה תקבולים בממוצע של כמיליארד ₪ בשנה. תקבולי מדינה הם סך כל התשלומים המועברים למדינה כתוצאה מפעילות החברה, ובהם המסים השונים, התמלוגים וסכומים נוספים שמקבלת המדינה מפעילות החברה. בעקבות מהלכים שונים שנקטה הממשלה בשלוש השנים האחרונות, צפויה כיל לשלם בשנים הקרובות עוד כמיליארד וחצי ₪ בשנה וחלקה של המדינה ברווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח יעמוד על כ-50%-60% שזהו שיעור תקבולי המדינה הגבוה ביותר בעולם.
להלן פירוט הצעדים שנקטה הממשלה כדי להגדיל את תקבולי המדינה מכיל, מעתה ועד תום הזיכיון בשנת 2030:
1. תיקון החוק לעידוד השקעות הון: בשנת 2011 החריגה המדינה את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, ובכך הגדילה את תקבולי המדינה מכיל במישור המס. בעוד שחברות רבות במשק – גם הן ככיל פועלות בפריפריה ועיקר פעילותן מיועד לייצוא – ימשיכו לשלם מס חברות בשיעור מופחת של כ- 9%, שיעור מס החברות שיוטל על רווחי כיל יגיע לכדי 26.5% בשנים הקרובות.
2. הסכם "קציר המלח" והכפלת התמלוגים: בשנת 2012, במסגרת ההסכם שנחתם בין המדינה לבין מפעלי ים המלח, נאלצה כיל לממן את חלק הארי של הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, שעלותו הכללית מסתכמת בכ-7 מיליארד ₪. כיל תממן 80% מעלות פרויקט "קציר המלח", בסכום כולל של 5.3 מיליארד ₪ עד לשנת 2030 (ר’ הרחבה בפרק סוגיות סביבתיות ודרכים לפתרון).
3. במסגרת אותו הסכם אף הוכפל שיעור התמלוגים על כריית האשלג מ-5% ל-10% מהמכירות שיתקבלו, בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל בשנה מעל ל-1.5 מיליון טונה, החל בשנת 2012. הכפלה זו של התמלוגים תוסיף עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה עד תום תקופת הזיכיון, בשנת 2030.
בסך הכל, משמעות ההסכם מ-2012 היא תוספת של כ-7.7 מיליארד ₪ שתקבל המדינה מפעילות כיל, עד תום תקופת הזיכיון (2030).
4. בנובמבר 2014 אישר הקבינט הכלכלי-חברתי את המלצות ועדת ששינסקי, לבחינת תקבולי המדינה ממשאבי טבע, לפיהן תמהיל המיסוי על משאבי הטבע בישראל יכלול שלושה כלי מיסוי: תמלוג, מס משאבי טבע, מס חברות. המלצות הוועדה עסקו בהטלת מס משאבי טבע חדש בגובה 42% על הרווח התפעולי של כל אחת מהחברות הבנות המפיקות מחצבי טבע בישראל, וכן בתמלוג אחיד בגובה 5% על כל משאבי הטבע, החל בשנת 2017.

לגבי טענתך בנוגע לזיהום הסביבה, כל חברה תעשייתית, ובוודאי חברה שכורה מינרלים מהטבע, משפיעה על הסביבה. כיל מודעת להשלכות הסביבתיות שיש לפעילותה, ומאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות היא פועלת בהתמדה כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה, תוך השקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה. המאמצים הבלתי פוסקים של כיל וההשקעות הרבות בתחום, הרבה יותר מכל חברה אחרת בישראל, הופכים את כיל לחברה שלא רק עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר, אלא אף משיגה תוצאות טובות יותר מאלה הנדרשות בחוק. עובדה: אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל, מפעלי כיל אינם מדורגים בראש רשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, בדירוג שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-2013.
וכדי להשלים את התמונה - להלן מקצת מהישגיה של כיל בכל הקשור לצמצום הפליטות לאוויר מהשנים האחרונות:
• כ-95% ממתקני כיל בישראל עברו לשימוש בגז טבעי כמקור הדלק העיקרי.
• כיל הפחיתה את פליטות גזי החממה של מפעליה בכ-35% בשנים 2008-2014.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצת הגופרית שלה בכ-47% בשנים 2008-2014.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצות החנקן בכ-84% בשנים 2008-2014.
• כיל צימצמה את פליטות החלקיקים בכ-99% מאז 2005.
X
Yanir Alter
שאלה: מה אורך החיים המשוער של התעשיה הזאת ? הרי מחצבים הם משאב מתכלה
קרא עוד >
תשובה: שלום יניר,
בכל הנוגע למינרלים מים המלח (אשלג, ברום, מגנזיום, מלח ועוד) פוטנציאל הפקת המינרלים הוא למאות שנים. הזיכיון להפקת המינרלים שכיל מפיקה ממקור זה יפוג בשנת 2030.
ביחס לפוספט – עתודות הפוספט במכרות הקיימים של כיל תסתיים בעוד 6-8 שנים. בשטח מדינת ישראל קיימת עתודת פוספט גדולה נוספת שיכולה להספיק למאות שנים, אולם חלקה נמצא בשטחים שספק אם ניתן לכרות בהם: שמורות טבע ושטחי אש. על פי המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות והאנרגיה ומשרד הפנים, עתודת הפוספט הריאלית היחידה שבה ניתן לכרות נמצאת בשדה בריר.
X
Nofar Michaeli
שאלה: הייתי רוצה לדעת איזו חברה עומדת מאחורי היח"צ שלכם ושל מפעלי ים המלח
קרא עוד >
תשובה: נופר שלום. כיל פועלת לקיים דיאלוג מתמיד עם בעלי עניין ועם הציבור הרחב בדרכים שונות. כך היא עושה באופן ישיר באמצעות פרסום דוחות תאגידיים, מפגשים אישיים עם קהילות ובעלי עניין, הנגשת מידע באמצעות אתרי אינטרנט של החברה וחברות הבת שלה כמו גם באמצעות אתר השאלות והתשובות הזה, בו מתפרסמת גם שאלתך. כמו כן, באמצעות דיאלוג עקיף הנעשה באמצעות גורמי תיווך כגון העיתונות החופשית. לשם כך כיל נעזרת באופן קבוע בשירותי חברת יחסי הציבור "פליישר תקשורת" ומקיימת פעילות קבועה ומתמשכת במדיה הדיגיטלית במסגרת מספר אתרי אינטרנט, בלוגים, דפי פייסבוק ועוד. חברת "גולדפינגר תקשורת" מסייעת לנו בניהול ותחזוקה שוטפת של כלל הפעילות הדיגיטלית של החברה. בכל הנוגע לפרסום, חברת הפרסום המסייעת לכיל היא באומן בר ריבנאי.
X
Eliran Yaish
שאלה: שלום, איפה כי"ל רואה את עצמה בעוד כ-5 שנים?
קרא עוד >
תשובה: אלירן שלום. כחברה גלובלית המספקת את הצרכים החיוניים לאדם בשלושה שוקי קצה - החקלאות, המזון, והחומרים המורכבים - כיל תלך בעקבות אותם הצרכים, או כמאמר הסיסמה המלווה את הלוגו שלנו: "where needs take us".

כשם שעשתה בעבר, כיל תמשיך להגשים את יעדיה באמצעות פעילות לאורך כל שרשרת הערך: מכרייה של מינרלים ייחודיים ממכרות בישראל וברחבי העולם, ועד שימוש ביכולות הטכנולוגיות והמומחיות שלה לייצור מוצרי המשך המבוססים על מינרלים אלו. בשוק החקלאות, כיל תמשיך לייצר דשנים מבוססי אשלג ופוספט, המסייעים להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה. בשוק המזון, תוספי המזון שכיל מייצרת יאפשרו לאדם זמינות גבוהה יותר למזון מגוון ואיכותי יותר; ובשוק החומרים המורכבים, חומרים מבוססי ברום ופוספטים יוסיפו לסייע ביצירת אנרגיה יעילה יותר וידידותית לסביבה ולמניעת התפשטות של שריפות יער, ויאפשרו שימוש נרחב ובטוח במגוון מוצרים וחומרים.

אבל, כחברה השואפת להוביל את השווקים שבהם היא פעילה, כיל מבינה שעליה לסגל גמישות, שתאפשר לה להשתנות ולהתאים את עצמה לשינויים המהירים המתרחשים בעולם. מגמות גלובליות כמו גידול באוכלוסייה, עיור, צמצום השטח החקלאי הזמין בעולם ביחס למספר בני האדם, חשיבות הסביבה והצורך לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של האדם, הזדקנות האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים, זמינות של טכנולוגיה מתקדמת, גידול בשעות הפנאי וכו' – כל אלה מובילות לדפוסי חיים וצרכים שונים מבעבר.

בעשור הקרוב, כיל תתאים את עצמה לשינויים אלה באופנים רבים, למשל באמצעות פיתוח דור חדש של מוצרים, פיתוח טכנולוגיה ותהליכי ייצור מתקדמים וידידותיים יותר לסביבה ולאדם, ובהתנהלות אחראית כלפי כל בעלי העניין של החברה.

בתוך כך, אסטרטגיית "הצעד הבא קדימה" שאימצנו באוגוסט 2013 נועדה להרחיב את הנוכחות הגלובלית שלנו בשלושת שוקי הקצה; לבסס ולהגדיל את פעילות החברה בשווקים הגדולים במדינות המתפתחות (סין, הודו, ברזיל ואפריקה); לגוון ולשדרג את מקורות חומרי הגלם בהתאם לשוקי הקצה הגלובליים, בייחוד בשווקים המתפתחים (סין, ברזיל, הודו ואפריקה); להתמקד ולהצמיח את ליבת העסקים (חקלאות, מזון וחומרים מורכבים) ולמכור פעילות ועסקים שאינם בליבת העסקים; ולשפר את היעילות והעלויות בחברה.
בזכות מהלכים אלה, בעוד חמש שנים כיל תמשיך לספק את הצרכים המתפתחים של האדם בצורה טובה וכוללת יותר מאשר כל מתחרותיה.
X
Eliran Yaish
שאלה: מה הרעיון העסקי של כי"ל? המטרות והיעדים?
קרא עוד >
תשובה: אלירן שלום. כיל היא חברה גלובלית, המספקת את הצרכים החיוניים לאדם בשלושה שווקים עיקריים: שוק החקלאות, שוק המזון, ושוק החומרים המורכבים. כיל עושה זאת באמצעות פעילות לאורך כל שרשרת הערך: מכרייה של מינרלים ייחודיים ממכרות בישראל וברחבי העולם, ועד שימוש ביכולות הטכנולוגיות והמומחיות שלה לייצור מוצרי המשך המבוססים על מינרלים אלו. כיל פעילה בעיקר בשווקים הגלובליים וכ-97% מכלל המכירות שלה נמכרים בשווקים מחוץ לישראל.

בשוק החקלאות, כיל מייצרת דשנים מבוססי אשלג ופוספט, המסייעים להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה. בשוק המזון, תוספי המזון שכיל מייצרת מאפשרים לאדם זמינות גבוהה יותר למזון מגוון ואיכותי יותר; ובשוק החומרים המורכבים, חומרים מבוססי ברום ופוספטים מסייעים ליצירת אנרגיה יעילה יותר וידידותית לסביבה ולמניעת התפשטות של שריפות יער, ומאפשרים שימוש נרחב ובטוח במגוון מוצרים וחומרים.

באוגוסט 2013 השיקה כיל את אסטרטגיית "הצעד הבא קדימה", שנועדה להרחיב את הנוכחות הגלובלית שלה בשלושת שוקי הקצה - המזון, החקלאות והחומרים המורכבים; לבסס ולהגדיל את פעילות החברה בשווקים הגדולים במדינות המתפתחות (סין, הודו, ברזיל ואפריקה); לגוון ולשדרג את מקורות חומרי הגלם בהתאם לשוקי הקצה הגלובליים, בייחוד בשווקים המתפתחים (סין, ברזיל, הודו ואפריקה); להתמקד ולהצמיח את ליבת העסקים (חקלאות, מזון וחומרים מורכבים) ולמכור פעילות ועסקים שאינם בליבת העסקים; ולשפר את היעילות והעלויות בחברה.

לא במקרה בחרנו במשפט "where needs take us" כסיסמה המלווה את שם החברה והלוגו שלה. משפט זה מייצג את המהות שלנו כחברה ואת המודל העסקי שלנו. כיל שואפת להמשיך ולספק את הצרכים החיוניים של האדם ואף להיות החברה המובילה בשווקים בהם היא פעילה. אנו מבינים כי הצרכים של האדם משתנים ומתפתחים – מגמות חברתיות (כמו גידול באוכלוסייה, עיור, צמצום השטח החקלאי הזמין בעולם ביחס למספר בני האדם, חשיבות הסביבה והצורך לצמצם את פגיעת האדם בה, הזדקנות האוכלוסייה, עלייה ברמת החיים, זמינות של טכנולוגיה מתקדמת, גידול בשעות הפנאי וכו') מובילות לדפוסי חיים וצרכים שונים מבעבר. כמי שמבקשת להוביל את השווקים שבהם היא פעילה, כיל חייבת להתפתח גם בעצמה, למשל בפיתוח דור חדש של מוצרים, פיתוח טכנולוגיה ותהליכי ייצור מתקדמים וידידותיים יותר לסביבה ולאדם, ולנהוג באחריות כלפי כל בעלי העניין של החברה. כך נוכל לספק את הצרכים המתפתחים של האדם בצורה טובה וכוללת יותר מאשר כל מתחרותינו.
X
שמוליק אוחיון
שאלה: נוכחתי לראות רק טענות וביקורת, כיל תורמת הרבה למדינה, כל שצריך זה נוסחא פשוטה, עידוד השקעות = הפחתת מיסים =הגדלת צמיחה= רווח גדול יותר למדינה.
קרא עוד >
תשובה: שמוליק שלום. שמחנו לקרוא את ההערה שלך, ואין לנו אלא להסכים איתה. כיל אכן מרימה תרומה משמעותית לאינטרס הציבורי בישראל, ואין לנו ספק שהנוסחה שהצעת בדבר עידוד השקעות – שאמנם חלה על חברות רבות במשק – היא הנוסחה המבטיחה את מקסימום התמורה לאינטרס הציבורי.
ואולם, בשנים האחרונות למדנו לדעת שהמדינה אינה רואה כך את הדברים, ובין שאר החלטות שקיבלה - כמו הטלת רוב המימון לפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון של ים המלח ("הקציר") על כיל, בעלות של כ-7 מיליארד שקלים; הגדלת התמלוגים; הטלת תמלוגים על מוצרי המשך וכעת גם אישור המלצות ועדת ששינסקי – בין כל אלה החליטה המדינה גם להחריג את כיל מהחוק לעידוד השקעות הון.
כיל, שכבר כעת משלמת למדינה תקבולים שנתיים של למעלה ממיליארד שקלים בשנה – כנראה יותר מכל חברה אחרת בישראל, ובלי ספק יותר מכל חברה המייצרת אשלג בעולם - תשלם כתוצאה מהחלטות אלה תקבולים בגובה שני מיליארד וחצי שקלים בשנה.

אין אף חברה בעולם שיכולה להתייחס בשוויון נפש ובחוסר מעש לשינוי דרמטי כל כך בסביבה העסקית שלה. לכן, כיל נאלצת להתאים את האסטרטגיה העסקית שלה בישראל למצב החדש, ולנקוט שורה של פעולות כדי להתאים את אופי פעילותה והיקפה למציאות שנכפתה עליה. מציאות זו פוגעת משמעותית בהצדקה הכלכלית להמשך השקעותיה של כיל בישראל, ומעודדת בפועל השקעות חדשות בחו"ל.
ועדיין, כיל נלחמת ותמשיך להילחם כדי להמשיך לפעול ולייצר בישראל וכדי להמשיך ולהיות המקור המרכזי לתעסוקה, לכלכלה ולהשקעות בנגב. ואם לחתום בדברים שאמרת, כדי להמשיך ולתרום למדינה, כפי שעשתה לאורך השנים.
X
שמוליק אוחיון
שאלה: למה חברת כיל לא מודיעה על רכישה עצמית של מניות, ברמות נמוכות אלו, כמו שחברת טבע עשתה כשבעליי המניות נפגעו משער מאוד נמוך זה היה ב 13,000 זה עזר מאוד
קרא עוד >
תשובה: שמוליק שלום. כיל בוחנת בכל עת את הזדמנויות ההשקעה בעלות פוטנציאל הצמיחה הגבוה, וכן את האפשרויות לחלוקת דיבידנדים או לכל פעולה אחרת שיש בה כדי לייצר ערך מקסימלי למשקיעים. בשנים האחרונות סבר דירקטוריון כיל כי חלוקת דיבידנד עדיפה על רכישת מניות.
X
Liron Greenberg
שאלה: מה לגבי המים הרבים שאתם שואבים מים המלח? כמה אתם משלמים עליהם?
קרא עוד >
תשובה: שלום לירון
כיל משלמת תמלוגים ומסים גבוהים בשיעור שאין דומה לו על הזכות לעשות שימוש במשאב הטבע הזה, מי ים המלח, כדי להפיק ממנו מינרלים החיוניים לאנושות. התמלוגים שמשלמת כיל בעבור השימוש במשאבי ים המלח, המגיעים למאות מיליוני ₪ בשנה, נוספים למס המוטל אך ורק על כיל בשל השימוש במשאב הטבע הזה. בסך הכל מעבירה כיל כמיליארד ₪ בכל שנה כתקבולי מדינה בעבור שאיבת המים מים המלח והשימוש בהם להפקת מינרלים.

על פי המלצות ועדת ששינסקי שאושרו בימים אלה בממשלה, תטיל המדינה מס חסר תקדים על השימוש במשאבי הטבע, שיצטרף לצעדים שונים שבהם נקטה המדינה בשנים האחרונות. כל אלה יהפכו את שיעור תקבולי המדינה שמשלמת לכיל לשיעור הגבוה ביותר בעולם, ויגדילו את תקבולי המדינה שמשלמת כיל ממיליארד ₪ בשנה לכ-2.5 מיליארד החל בשנת 2017.
כיל, יש להזכיר, קנתה מהמדינה את זכותה להפיק מינרלים מים המלח ופוספט מהנגב בכסף מלא – 1,200,000,000 דולר ששילמה בעת ההפרטה – ואת פרי השקעותיה היא חולקת זה שנים עם הציבור בישראל.

אשר לשאלתך בעניין המים הרבים שכיל שואבת: בכל שנה שואבת כיל, באמצעות מפעלי ים המלח, כ-150-160 מיליון קוב של מים מהאגן הצפוני ומזרימה אותם לאגן הדרומי של ים המלח. השפעת כיל על ירידת המפלס באגן הצפוני של ים המלח נובעת אפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח, והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח. הגורם העיקרי לירידת המפלס בים המלח – וכך קבעו בין היתר גם כל מבקרי המדינה שנדרשו בעבר לנושא – הוא הפסקת ההזרמה של מי הירדן, שהיה ספק המים המרכזי של ים המלח, והטייתם לשימושים אחרים - ובהם המוביל הארצי שהוקם ב-1964, תעלת הרור בירדן וסכירת מקורות הירמוך בסוריה.

X
Nizan Nachmias
שאלה: שלום רב, האם כיל תומכת בארגונים ללא מטרות רווח העוסקים בתחום החינוך המתוקשב? אם כן, מהם הקריטריונים לקבלת תרומה ולאן ניתן לפנות? תודה רבה, ניצן
קרא עוד >
תשובה: ניצן, שלום. כיל תומכת בפעילות ביישובי הנגב שמהם מגיעים מירב עובדינו – באר שבע , ירוחם, דימונה, ערד ועוד. אנו תומכים ביוזמות ופעילויות בנושאי חברה, סביבה וכלכלה מקיימת, וכמובן בנושאי חינוך לסוגיו השונים.
ארגונים המעוניינים לבקש תמיכה בפעילותם שולחים את הצעתם למחלקות הרלוונטיות ביישובים. בתחום שאותו העלית – חינוך מתוקשב – אנו ממליצים להפנות את ההצעה למחלקות החינוך הרלוונטיות. הבחירה באיזו פעילות תתמוך כיל נעשית על ידי ועדה המורכבת מנציגי היישוב ונציגי כיל במשותף.
X
Boaz Avitan
שאלה: בענף האשלג לכיל יש יתרון של עלויות ייצור נמוכות (אידוי טבעי), איך החברה מתכוונת לשמר יתרון זה ולמנוע מהמתחרות לסגור את הפער?
קרא עוד >
תשובה: שלום בועז. מי ים המלח עשירים במינרלים שונים, בהם אשלג, ברום, מגנזיום, כלור ומלחים נוספים. שיטת ההפקה הייחודית של המינרלים מים המלח, המתבססת על אידוי ושקיעת המינרלים בבריכות המפעלים, לצד פעילות תעשייתית מורכבת במפעלי החברה, אפשרו בעבר תהליך ייצור זול יחסית למתחרותינו בעולם. עובדה זו תמרצה את כיל ואת מפעלי ים המלח להשקיע מיליארדי שקלים במפעל, להעניק פרנסה לאלפי משפחות בנגב ולפתח דרכים להגדלת הפקת האשלג מים המלח מבלי להגדיל את שטח הבריכות. כך למשל, אם בשנת 1992 הפיקו מפעלי ים המלח 2.2 מיליון טון, הרי שכיום מפיקים מפעלי ים המלח, מאותן בריכות בדיוק, 3.6 מיליון טון אשלג.
לצערנו, מצב זה השתנה. סדרת החלטות של הממשלה (החרגה מהחוק לעידוד השקעות הון, עלויות קציר המלח והגנה על בתי המלון, עליית התמלוגים) לצד עלייה בעלות גורמי הייצור בסדום (אנרגיה, מים, תחזוקת הבריכות, עלות עבודה) הובילו לאובדן היתרון של מפעלי ים המלח, ומכרות שונים בעולם נעשו זולים יחסית בהשוואה למפעלי ים המלח. עתה, המלצות ועדת ששינסקי השנייה עלולות לדרדר עוד יותר את היתרון הכלכלי של הפקת אשלג מים המלח.
מעבר לעובדה שכיל מתנגדת להמלצות ועדת ששינסקי, בכוונת החברה להוציא לפועל תוכנית להתייעלות והקטנת עלויות הייצור, כולל הוזלה של מקורות האנרגיה, צמצום חוזים מול ספקים חיצוניים וצמצום עלויות כוח אדם.
X
Sagi Lachan
שאלה: כמה ישיבות דירקטוריון ביצעה החברה בשנת 2013?
קרא עוד >
תשובה: שגיא שלום. הנתונים על מספר ישיבות הדירקטוריון המתקיימות בכיל מתפרסם באופן גלוי בדוח הכספי השנתי של כיל, המופיע באתר החברה.

מצ"ב הקישור לנוחיותך:
http://repo.icl-group.com/Lists/ReportsManagement/דוחות%20כספיים%202013/דוח%20תקופתי%20לשנת%202013.pdf

בשנת 2013 קיימה כיל 20 ישיבות דירקטוריון.
X
Arie Hanan
שאלה: שמחתי לשמוע על תחליף המלח סלונה, עד שהבנתי שאתם לא מוכרים אותו לציבור הרחב ישירות מדוע לא? אם סוף סוף יש תחליף ראוי למלח, מדוע למנוע אותו מאלה שזקוקים
קרא עוד >
תשובה: שלום אריה, מנתוני משרד הבריאות עולה כי 75% מצריכת המלח מגיע מהמזון התעשייתי אותו אנו רוכשים במרכולים. בשלב הזה, אנו מרכזים את מירב המאמצים בכוון זה בלבד. בעיקר בשל כך , מוצר הסלונה אינו נמכר במרכולים כמוצר, אלא משווק כחומר גלם לתעשיית המזון כתחליף לנתרן. בימים אילו פועלת כיל מול חברות מזון מובילות כך שמוצר הסלונה יהווה תחליף מרכזי לנתרן, במוצרים אותן הן מייצרות. מוצרים אשר יכללו את הסלונה, יציינו בתיווי כי הם מכילים "תערובת מלחים טבעית".
X
Haim Hasson
שאלה: מהם הכדורים המטהרים מים והיכן אפשר לקנות אותם?
קרא עוד >
תשובה: שלום חיים, Aquatabs הן טבליות תוססות לחיטוי מי שתייה, המשחררות כלור פעיל המחטא את המים, ובכך מסייעות למניעת מחלות רבות (ראה הסרטון המצורף).
בשלב זה, ה- Aquatabs אינן נמכרות כמוצר מדף בחנויות בישראל, אך ניתן לרכוש אותן און ליין מכמה מקורות. חיפוש באינטרנט יניב יותר מתוצאה אחת.

למידע נוסף היכנס לאתר: www.aquatabs.com או פנה אל המנהל המסחרי של המוצר בישראל, מר מוקי כהן, בטלפון 08-6297250.
X
משה מור
שאלה: ראיתי את הפרסומים האגרסיביים שלכם, ותהיתי לעצמי - אתם הרי לא מוכרים לציבור שום דבר, אז מה גנבתם ממנו שאתם משקיעים כל כך הרבה כסף בתדמית?
קרא עוד >
תשובה: משה, שלום. אכן, דמותנו הציבורית חשובה לנו – ויותר ממנה חשוב לנו לקיים דיאלוג עם הציבור, ולהרחיב את היכרותו עם פעילותנו. הימים שבהם חברה עסקית עסקה אך ורק בהשאת רווחיה תוך התעלמות מסוגיות חברתיות ומהלך הרוח הציבורי חלפו כנראה מהעולם. כחברה כלכלית הפועלת בעידן של תקשורת ישירה ובלתי אמצעית ומעורבות ציבורית גדלה והולכת, כיל מאמינה שקיום דיאלוג רציף ופתוח עם הציבור הוא התשתית לכל התנהלות נאותה וראויה, ובסופו של דבר יש לכך גם השפעה על ההיבט העסקי.

רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו כלפי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ולעיתים על פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים.מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין, שקוף ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט. אתר השאלות והתשובות הזה הוא אחד הנדבכים המרכזיים בקמפיין ומטרתו לאפשר לכל גולש לשאול שאלות ולקבל תשובות בכל תחום הקשור לכיל ולפעילותה.

אנו מאמינים כי אם הציבור יתוודע אל העובדות המלאות וישפוט את כיל על סמך פעולותיה, הוא יכיר בתרומתה לישראל ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.

ולא זו בלבד שכיל לא "גנבה" דבר, ההיפך הוא הנכון. בזכות השקעותיה והצלחתה, הציבור הישראלי רק מרוויח הרבה יותר מאוצרות הטבע שלו: בעשור האחרון הרוויחו אזרחי ישראל עשרות מיליארדי שקלים כתוצאה מפעילות כיל. כיוון שכמעט כל אזרח בישראל מחזיק במניית כיל באופן ישיר או עקיף, בהיותה חברה ישראלית מובילה ואיתנה-פיננסית ועוגן בתיקי המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל ואפיקי חיסכון נוספים– הצלחתה של כיל היא גם הצלחתו של כל אחד ואחד מאזרחי המדינה.

בנוסף לתרומתה לרווחתו האישית של כל אחד ממחזיקי המניות שלה – רוב רובו של הציבור, כאמור – מרימה כיל תרומה עצומה לכלכלה הישראלית כולה. לצד פעילותה העניפה השוטפת, כיל משקיעה עוד שני מיליארדי ₪ בשנה, המרחיבים את היקף הפעילות הכלכלית בישראל ותורמים לצמיחתה. פעילותה והשקעותיה של כיל הן שמעניקות את הבסיס הכלכלי האיתן לנגב ומרימות תרומה שאין עליה עוררין לשוק העבודה בישראל, להון המצוי בידי הציבור ולמאזן התשלומים של המדינה.
X
Assaf Meron
שאלה: מדוע אתם מסתירים את העובדה שחומרים מעכבי בעירה לא מתפרקים אחרי השימוש, אלא מתפזרים בסביבה ומצטברים ברקמות שומן בעלי חיים ובני אדם? זה חומר מסרטן ידוע
קרא עוד >
תשובה: אסף שלום. קיימים מעל 70 מעכבי בעירה מסחריים, הנבדלים זה מזה במבנה שלהם ובתכונותיהם. חלקם הגדול הם חומרים יציבים, מפני שהם אמורים לשמור על תכונותיהם בזמן השימוש לתקופות ארוכות; רובם אינם מצטברים ברקמות שומן של בעלי חיים ובני אדם.
בנוסף לבחינת יעילותם כמעכבי בעירה, מעכבי הבעירה שמייצרת כיל עוברים מבחנים ובדיקות רבות על מנת לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות באירופה ובארצות אחרות מבחינה סביבתית ובריאותית. רק מעכבי הבעירה שאושרו לשימוש - לאחר שעברו את כל הבדיקות - הופכים למוצרים מסחריים. אשר לטענתך כי "זה חומר מסרטן ידוע": כאמור, כל מעכבי הבעירה שכיל משווקת מאושרים על ידי מכוני התקינה הרלוונטיים בעולם, ולא ברור לנו לאיזה חומר אתה מתכוון.
לעיונך, סרטון בן דקה על מעכבי בעירה שייטיב להסביר את נחיצותם ואופי השימוש בהם.
X
Asi Epshtain
שאלה: מה נסגר איתכם?! למה אתם מוצאים עשרות מילוני שקלים על פרסום? מי המשרד פרסום ששיקר לכם שחשיפה לציבור זה מה שאתם רוצים בזמן הזה?
קרא עוד >
תשובה: אסי שלום. כיל החליטה לצאת בקמפיין ציבורי מתוך כוונה לחשוף את הציבור בישראל למכלול פעילותה וכדי לבסס איתו דיאלוג אמיתי, שקוף ומתמשך. אנו מאמינים כי בעידן של מעורבות ציבורית גדלה והולכת, חברה כמו כיל חייבת לקיים דיאלוג כזה עם הציבור – זו התשתית לכל התנהלות נאותה וראויה. אנו ערים לעובדה שיש צורך בתהליך ארוך ומתמשך, אמין שקוף ופתוח, שיניב תוצאות חיוביות ויבסס ערוצי תקשורת ודיאלוג בין הציבור הרחב לכיל.

רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו כלפי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ולעיתים על פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים. כדי לאפשר לציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה, כיל פועלת לקיים דיאלוג מתמיד עם בעלי עניין ועם הציבור הרחב בערוצים שונים – הן באמצעות גורמי תיווך כמו העיתונות הכתובה, הן בפעילות מתמשכת במדיה הדיגיטלית, והן באמצעות הקמפיין הפרסומי שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל" – שבמסגרתו אף עלה אתר השאלות והתשובות הזה, שבו מתפרסמת גם שאלתך. מטרת הקמפיין כולו היא לספק לציבור בישראל מידע אמין, שקוף ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט. אתר השאלות והתשובות הזה הוא אחד הנדבכים המרכזיים בקמפיין ומטרתו לאפשר לכל גולש לשאול שאלות ולקבל תשובות בכל תחום הקשור לכיל ולפעילותה. אנו מתחייבים לענות על כל שאלה, בשקיפות ובכנות מרבית.

חברת הפרסום המסייעת לכיל היא באומן בר ריבנאי והתקציב לשנת 2014 של כל הפעילות שהוזכרה לעיל ושתתבצע בעתיד, כולל עלויות המדיה לקמפיינים פרסומיים במהלך כל השנה, מסתכמת בכ-4 מיליון דולר.

אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.
X
David Dagan
שאלה: שמעתי בפרסומת שאתם מייצרים חומרים מעכבי בעירה. מדוע בזמן השריפה בכרמל נאלצנו לחכות למשלוחי (תרומות) חומר מחו"ל, ולא סיפקתם כאלה לכיבוי השריפה?
קרא עוד >
תשובה: שלום דוד. דבריך מבוססים על מידע שגוי. היתה זו כיל שתרמה את החומרים לדיכוי השריפה שהגיעו מחו"ל. כיל מייצרת את החומרים המדכאים את שריפות היער במפעליה בחו"ל – ובעיקר בצרפת, קנדה וארה"ב. מיד כשהוברר כי אין בידי מדינת ישראל החומרים הדרושים לכיבוי שריפות יער מהאוויר, התגייסה כיל למאמצי כיבוי השריפה בכרמל, ונרתמה לסייע לכוחות הכיבוי באופן מיידי באמצעות הציוד שברשותה ומאגרי חומרי הכיבוי שבמחסניה בארץ, ובמקביל יזמה היערכות, איסוף והטסה של החומרים ממפעליה בחו"ל לארץ.

כיל התגייסה למאמץ הלאומי ותרמה לממשלת ישראל יותר מ-500 טון חומר דיכוי ומניעת התפשטות אש המיוצר על ידי החברה, שסייעו בחסימת התפשטותה של האש לאזורים נוספים. החומר האדום שפוזר על ידי הסופרטאנקר המפורסם, כפי שנראה גם בסרטוני הפרסומת והמודעות שאנו מפרסמים, הוא החומר שיוצר על ידי כיל ונתרם על ידה למדינת ישראל.
X
Liran Haviv
שאלה: האם אתם מזהמים את הסביבה?
קרא עוד >
תשובה: שלום לירן, כל חברה תעשייתית, ובוודאי חברה שכורה מינרלים מהטבע, משפיעה על הסביבה. כיל מודעת להשלכות הסביבתיות שיש לפעילותה, ומאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות היא פועלת בהתמדה כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה, תוך השקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה. המאמצים הבלתי פוסקים של כיל וההשקעות הרבות בתחום, הרבה יותר מכל חברה אחרת בישראל, הופכים את כיל לחברה שלא רק עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר, אלא אף משיגה תוצאות טובות יותר מאלה הנדרשות בחוק. עובדה: אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל, מפעלי כיל אינם מדורגים בראש רשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, בדירוג שפרסם המשרד להגנת הסביבה ב-2013.

וכדי להשלים את התמונה - להלן מקצת מהישגיה של כיל בכל הקשור לצמצום הפליטות לאוויר מהשנים האחרונות:

• כ-90% ממתקני כיל בישראל עברו לשימוש בגז טבעי כמקור הדלק העיקרי.
• כיל הפחיתה את פליטות גזי החממה של מפעליה בכ-23% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצת הגופרית שלה בכ-35% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצות החנקן בכ-79% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות החלקיקים בכ-99% מאז 2005.
X
Karl Rossmann
שאלה: מדוע אתם משלמים כל כך מעט תמלוגים למדינה וגורמים נזק כה גדול לסביבה?
קרא עוד >
תשובה: שלום קארל, שאלתך מורכבת משני חלקים, ברשותך נתייחס לכל אחד בנפרד. טענתך שכיל משלמת מעט תמלוגים למדינה אינה נכונה, ומבוססת ככל הנראה על מידע מוטעה.

אלה העובדות והנתונים: חלקה של המדינה ברווחי כיל (תקבולי מדינה) מורכב מתמלוגים, מסים וסכומים נוספים שמקבלת המדינה כתוצאה מפעילות החברה. במשך מספר עשורים, כיל הייתה חברה על סף הרווחיות ותקבולי המדינה ממנה היו נמוכים יחסית. אולם בשנים האחרונות, בעקבות צעדים שונים שנקטה הממשלה כדי להגדיל את רווחי המדינה מכיל, משלמת כיל כ-50-60% מרווחיה כתקבולי מדינה - ובשנת 2012 עמד סכום התקבולים על כמיליארד ₪ (תקבולי המדינה הגבוהים ביותר בישראל).

כאמור, חלק מסך כל תקבולי המדינה האלה נובע מתמלוגים – ואלה הוכפלו בשנתיים האחרונות. בסך הכול שילמה כיל כ-500 מיליון ₪ תמלוגים בשנת 2012. על פי הסכם שנחתם עם ממשלת ישראל באותה השנה, הוכפל שיעור התמלוגים שמשלמת כיל למדינה בעבור כריית אשלג פי שניים, והוא עומד כיום על 10% ממחזור המכירות בעד כל כמות אשלג שתמכור כיל מעל ל-1.5 מיליון טון בשנה; ו-5% על הכמות שמתחת ל-1.5 מיליון טון. בממוצע מדובר על תמלוגים של 8% מהמחזור, שהם כ-16% מהרווח לפני מס. בשנת 2012 הסתכמו תמלוגים אלה בכ-470 מיליון ₪, ובסך הכל תוסיף הכפלת התמלוגים עוד 1.75 מיליארד שקל לקופת המדינה עד לסוף תקופת הזיכיון בשנת 2030. בנוסף לתמלוגים על האשלג, שילמה כיל בשנת 2012 תמלוגים של כ-21 מיליון שקל נוספים בעבור כריית פוספט בנגב, על פי נוסחה שנקבעה על ידי המדינה בשנת 2010.

ולמה אנחנו בכל זאת מדברים גם על 'תקבולים'? כי התמלוגים הם רק רכיב אחד מהנתח שמקבלת המדינה ברווחי כיל, כאמור. כשאנחנו מדברים על 'תקבולי מדינה' (Government Take), אנחנו כוללים במונח זה את התמלוגים בעבור כריית אשלג, ברום ומגנזיום מים המלח ופוספטים מהנגב, את המסים שמשלמת כיל בגין רווחיה, את מימון הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח ואת הפרמיה ששולמה בעת הפרטת כיל. שיעור הכנסות המדינה מכיל על כריית אשלג, שיגיע בשנים 2014-2030 לכ-50% ללא מס על הדיבידנד, ויותר מ-60% עם המס על הדיבידנד – אינו רק גבוה באופן מוחלט, הוא אף הגבוה ביותר בהשוואה לכל מדינה אחרת בעולם שבה מיוצר אשלג.

בנוגע לשאלתך על הנזק הסביבתי שכיל אחראית לו: גם במקרה זה, הטענה שגויה ומבוססת על מידע שאינו מעודכן. בדירוג שפירסם המשרד להגנת הסביבה כיל אפילו אינה ממוקמת בעשירון העליון של החברות המזהמות, אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל. להיפך: מאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות, כיל עוברת "מהפיכה ירוקה" המלווה במאמץ מתמשך ובהשקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה (יותר מכל חברה אחרת בישראל) כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה.

מעבר לעובדה שכיל עומדת בכל התקנים המחמירים ביותר בתחום בארץ ובעולם, כיל שותפה גם באופן וולונטרי לתוכניות בינלאומיות לקידום הבריאות, הבטיחות והסביבה ומדווחת בשקיפות למנגנוני דיווח מקומיים ובינלאומיים על ההיבטים הסביבתיים הנובעים מפעילותה. בשנים האחרונות זכתה כיל להכרה והערכה על השינוי האסטרטגי שחל אצלה, המלווה בשינוי משמעותי בשטח, ובציונים לשבח על תרומתה לצמצום ההשפעות הסביבתיות של התעשייה הכימית.
X
עומר בן פורת
שאלה: למה דווקא הילד הזה עושה את הפרסומת?
קרא עוד >
תשובה: שלום עומר, הילד המופיע בפרסומת הוא שחקן ישראלי שנבחר במסגרת תהליך מקובל של אודישנים, מבין מגוון ילדים נוספים שנבחנו. הוא נמצא המתאים ביותר לסגנון המשחק הנדרש לפרסומת שצילמנו ולטקסטים המורכבים שהיה עליו לשנן לטובת התפקיד.
X
צביקה כהן
שאלה: שלום, מעניין מה קרה שהתחלתם לשווק את כיל בעיתון ובטלויזיה?
קרא עוד >
תשובה: צביקה, שלום. רוב הציבור אינו יודע מה כיל עושה, ועמדותיו לגבי החברה נקבעות לעתים על סמך היכרות חלקית-בלבד עם מכלול פעילותה ותרומתה, ועל פי מידע מוטה המועבר אליו בידי גורמים שונים.

כדי לאפשר לציבור לשפוט את כיל על סמך פעולותיה ומתוך היכרות איתה, החליטה כיל לפתוח בדיאלוג עם הציבור. במסגרת הדיאלוג הזה הושק הקמפיין הנוכחי.

מטרת הקמפיין, שהחל לפני מספר חודשים תחת הכותרת "עוד דבר טוב שהתחיל בכיל", היא לספק לציבור בישראל מידע אמין ומקיף ביחס לשאלות מי היא כיל, מה היא עושה, מה היא מייצרת. הקמפיין יראה מה תורמים מוצריה לאזרחי ישראל ולעולם כולו ומה תרומתה של כיל לכלכלת ישראל בכלל, ולנגב בפרט.

אתר השאלות והתשובות הזה, שבו מתפרסמת גם שאלתך, הוא אחד הנדבכים המרכזיים בקמפיין של כיל, ומטרתו היא לאפשר לכל גולש לשאול שאלות ולקבל תשובות בכל תחום הקשור לכיל ולפעילותה. אנו מתחייבים לענות על כל שאלה, בשקיפות ובכנות מרבית.

אנו מאמינים שכאשר הציבור יתוודע אל העובדות המלאות הקשורות לכיל, הוא יכיר בתרומתה לכלכלת ישראל, לנגב ולעולם ותגבר הערכתו לחברה.
X
שאלה: כיל מתגאה באחריות על פרנסתם של 5,000 עובדים בנגב, ובאותה נשימה מפטרת 115 עובדים ברותם.
קרא עוד >
תשובה: נכון. כיל תוציא לפרישה מוקדמת 115 עובדים מרותם בתנאים משופרים ויוצאים מן הכלל. חברת רותם אמפרט נגב נמצאת באחד מרגעי המשבר הקשים ביותר שלה בשנים האחרונות, הנובעים מהמצב הקשה בשוק הדשנים, מתחרות עזה מצד מתחרותיה הגדולות בעולם ומירידה חדה במחירי המוצרים. אלה הופכים את רותם אמפרט נגב לבעלת כושר תחרות מהנמוכים ביותר בשוק והם מחייבים אותה להוביל תוכנית חירום להתייעלות.

הנהלת החברה פועלת בתקופה האחרונה באופן אינטנסיבי ליישומה של תוכנית החירום ברותם אמפרט נגב, כדי להתמודד עם התחרות הגבוהה בענף הדשנים ולאפשר את המשך פעילותה. מדובר בתהליך כואב מאוד לחברה, אך הוא מחויב המציאות וכיל מיישמת אותו מתוך אחריות להמשך פעילותה של החברה והבטחת מקום עבודתם של רוב העובדים גם בשנים הבאות. הצעדים הנדרשים לקיצוץ במספר העובדים נעשים כמוצא אחרון, בנוסף למגוון פעולות מקיפות אחרות הנעשות במטרה לאפשר לחברה להתחרות בהצלחה מול מתחרותיה הגדולות בשווקים הבינלאומיים, תוך שמירה על מקום עבודתם של כ-1,200 עובדי החברה.

כיל תמשיך לנהוג בכבוד, בהגינות ובאחריות כלפי העובדים שיסיימו את עבודתם, והיא תעניק להם חבילת תנאים משופרים ויוצאים מן הכלל הכוללים: תשלום חודשי קבוע עד לגיל הפנסיה בעלות ממוצעת של כ-21,000 ₪, מענקי פרישה בעלות ממוצעת של 880,00 ₪, והמשך הפרשות מלאות לפנסיה.
X
שאלה: לא מוגזם לדבר על התרומה למפעל הציוני? אחרי הכל, כיל חברה עסקית למטרות רווח, לא מפעל פילנתרופי.
קרא עוד >
תשובה: אכן, כיל היא חברה עסקית למטרות רווח. יחד עם זאת, יש לה חלק מרכזי בתולדות הציונות, והיא שואפת להמשיך ולפעול בארץ. בהנחה שההתיישבות בנגב ויצירת בסיס כלכלי ותעשייתי איתן למדינת ישראל הן מרכיב בחזון הציוני, אזי הקביעה כי לכיל יש חלק בדברי ימי הציונות אינה מוגזמת כלל ועיקר, ומשקפת נאמנה את המציאות ההתיישבותית בארץ עוד משנות ה-20 של המאה הקודמת.

יש קשר בין הצלחתה של התעשייה הישראלית, בארץ ובחו"ל, לבין הגשמה של החזון הציוני; ואין סתירה בין הצלחתה ושגשוגה של כיל לבין מחויבותה העמוקה למפעל הציוני בכלל ולנגב בפרט. אנו גאים בעובדה שכיל היא הבסיס הכלכלי המרכזי של ההתיישבות בנגב, ושואפים להמשיך לקיים את האינטרס הציוני מתוך מסירות וגאווה.

קצת היסטוריה על קצה המזלג: כבר בשנת 1896, בספרו האוטופי "אלטנוילנד", תיאר חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, את חזונו להפיק מלחי אשלג וברום מים המלח כבסיס כלכלי למדינת היהודים ולהתיישבות היהודית בארץ ישראל. סיפורה של חברת האשלג הארץ-ישראלית, שהפכה לימים לחברת מפעלי ים המלח (חברה-בת של כיל), הוא מימוש החזון הזה ואחד הפרקים המפוארים בתולדות היישוב בארץ לפני הקמת המדינה. צירוף של שליחות, עוז רוח וחריצות הצמיחו את הגדולה בתעשיות ארץ ישראל באותם הימים, הורתם של כל התעשיות המבוססות כיום על מלחי ים המלח. מידע נוסף על חברת האשלג ניתן לקרוא בקישור הבא: http://deadseasite.net/?p=313

גם תעשיית הדשנים התחילה בחזון. בשנות ה-50 היה זה דוד בן גוריון שראה בהתיישבות בנגב מעשה ציוני ראשון במעלה, והוא שאמר כי "מפעל הדשנים – יש בו כדי לדשן גם האמונה בכוח היצירה היהודית". ואכן, תעשיית הדשנים שמובילה כיל קשורה באופן ישיר להיסטוריה של הציונות. "פוספטים בנגב" (לימים "רותם אמפרט נגב"), גם היא חברה-בת של כיל, סייעה במאמצי ההתיישבות בארץ וסיפקה חומרי גלם הכרחיים לטובת החקלאות הישראלית. למידע נוסף: http://www.rotemamfert.co.il/?p=541

הרעיון לבסס את ההתיישבות והכלכלה בנגב על אוצרות האשלג, הברום, הפוספטים והמגנזיום שבהם משופע האזור, בשילוב "כוח היצירה היהודית", הוא מאבני היסוד של המחשבה הציונית, ונטוע עמוק בכל ראייה עתידית של ישראל כמדינה בעלת עצמאות כלכלית.

אבל תרומתה העצומה של כיל לציונות לא נגמרה עם הקמת המפעלים. גם היום, בתרומתה העצומה לחוסנו של הנגב, בהשפעתה הברוכה על הכלכלה הישראלית ובאחריותה להפצת התעשייה הישראלית בעולם – כיל מגשימה את חזונם של הרצל ובן גוריון. כחברה שהוקמה כחלק מהמאמץ הציוני ושימשה בסיס לתעשייה וליצירה הישראלית, כיל שואפת להמשיך ולפעול בישראל עוד שנים רבות.
X
שאלה: למה עובדי כיל מרוויחים משכורות מינימום?
קרא עוד >
תשובה: נהפוך הוא. כיל היא בין המעסיקים המעניקים את תנאי השכר והעבודה הטובים ביותר בישראל. עובדי כיל כולם, ולא רק המנהלים, נהנים מתנאי העסקה טובים ותנאי עבודה, שכר ורווחה מהטובים במשק. ואנחנו לא היחידים שטוענים זאת: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תנאי השכר והתעסוקה הטובים ביותר בישראל ניתנים במגזר הכרייה והחציבה (שמרכז בעיקר את עובדי כיל). לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע לשכיר בענף הכרייה והחציבה נע בין 24,700 ₪ לחודש ועד 26,700 ₪ בחודש.

כיל וחברות הבת שלה מעסיקות באופן ישיר כ-5,000 עובדים בנגב, המעניקים בסיס ויציבות חברתית ומקור לפעילות כלכלית לכל הסובבים אותם, בעיקר בנגב המזרחי.
X
שאלה: כיל תורמת בעיקר כדי ליהנות מהטבות המס.
קרא עוד >
תשובה: כיל גאה לתמוך בקהילה, ולתרומתה אין השפעה ממשית על גובה המסים שהיא משלמת. כיל גאה לקחת חלק בפעילות חברתית, תרבותית, סביבתית וחינוכית ענפה בקרב הקהילות שבסביבתן היא פועלת, ורואה בתמיכה בקהילה את הבסיס המוסרי לקיומה. ההתנדבות והתרומה הן ערכים חשובים ומרכזיים בחיי החברה ובתרבות הארגונית של כיל ושל עובדיה – וכך יהיו הדברים גם בעתיד. לאלפי שעות ההתנדבות של עובדי כיל וגמלאיה אין שיעור, ולתרומה לקהילה אין כל השפעה מהותית על גובה המסים או שאר תקבולי המדינה שמעבירה כיל למדינה.
X
שאלה: למה עיקר התרומה של כיל היא לאזור הנגב?
קרא עוד >
תשובה: מוקד פעילותנו באוכלוסיות שבקרבן אנו פועלים, אך לא רק בהן. באופן טבעי עיקר תרומתה של כיל מתמקד בתחומי הקהילות שבהן פועלות חברות הבת שלה, דהיינו בנגב. לבד מהתרומה הכספית, תורמים גם עובדי החברה – המתגוררים ברובם בנגב – אלפי שעות מזמנם הפנוי להתנדבות בפרויקטים השונים שבהם תומכת החברה.

אבל לצד הפעילות בנגב, משקיעה החברה בפרויקטים נוספים ברחבי הארץ בתחומי החינוך, ההשכלה, המדע והקיימות. בין השאר תרמה כיל 7.5 מיליון ₪ להקמת בית הספר ללימודי קיימות, במרכז הבינתחומי בהרצליה.
X
שאלה: כל ההשקעה של כיל בשמירה על הסביבה נכפית על כיל. אם הרגולטור לא היה מכריח אותה לעמוד בחוקים ובתקנות, כיל לא הייתה רואה את הטבע ממטר.
קרא עוד >
תשובה: אין ספק שהשינוי בקרב כלל הציבור ביחס לסביבה, והרגולציה שנלווית אליו, השפיעו גם על כיל, אבל העובדה היא שכיל משקיעה ופועלת אף מעבר לדרישות ברוב תחומי הקיימות. כיל שואפת לפעול בצורה המיטבית באזורי הפעילות שלה בארץ ובעולם, ועל כן משקיעה מאמצים במטרה להשתמש במשאבי הטבע באופן אחראי, מכתיבה התייעלות אנרגטית ומעבר לגז טבעי במפעליה, ומצמצמת משמעותית את טביעת הרגל הסביבתית שלה. כיל הפחיתה בשיעור ניכר את השפכים שלה ואת פליטת גזי החממה של מפעליה והיא מובילה ברמה העולמית במדידת טביעת הרגל הפחמנית של מוצריה.

השאיפה הזאת מתורגמת להכרה ושבח על השינוי המשמעותי שכיל עוברת בהיבטים שונים של השמירה על הסביבה, ובהם ציון 98 (מתוך 100) במדד השקיפות של ארגון ה-CDP (Carbon Disclosure Project), המציב אותה בין 50 הארגונים המובילים בעולם מתוך כ-4,000 חברות בינלאומיות מדווחות.

כמו כן, במהלך 2011 הוסמכו בהצטיינות לתקן ה) Product Stewardship-ניהול אחראי של מוצרים לאורך מחזור חייהם) החברות רותם אמפרט נגב (בציון 95) ומפעלי ים המלח (בציון 99). את ההסמכה מעניק ארגון יצרני הדשנים הבינלאומי (International Fertilizers Association) IFA.
X
שאלה: כמה מסך ההכנסות שלה כיל משקיעה בתיקון הנזקים הסביבתיים שהיא עושה?
קרא עוד >
תשובה: מעל 500 מיליון שקל השקיעה כיל בשנת 2013, כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלה. כיל ערה להשפעות הסביבתיות של פעילותה ואינה מתחמקת מאחריותה לנזקים סביבתיים הנובעים מפעילות זו. מתוך הכרה בחשיבותה של אחריות סביבתית כתנאי הכרחי לקיומה של חברה תעשייתית בעידן המודרני, כיל משקיעה מאמצים אדירים כדי להפוך לחברה בת קיימא בכל תחומי פעילותה:

בתחומי הייצור, כיל פועלת להסבת מפעלי הייצור בישראל לשימוש בגז טבעי; לצמצום האנרגיה בתהליכי הייצור; להסדרה וטיפול בשפכים ולהפסקה או הפחתה של פליטות גזי חממה. כל שיפוץ ובנייה במבני כיל נעשים על פי תקנים של בנייה ירוקה, והחברה משקיעה משאבים רבים בשיקום אזורי כרייה.

בתחום המוצרים, כיל מתמקדת בפיתוח מוצרים חדשים שיתרמו לשמירה על כדור הארץ. בין היתר, כיל פיתחה קווי מוצרים חדשים של מעכבי בעירה לצמצום שריפות, וכן פתרונות ייחודיים להפחתת פליטת כספית מתחנות כוח פחמיות.
X
שאלה: מפעלי כיל הם מהמזהמים העיקריים בישראל.
קרא עוד >
תשובה: לא נכון. אף שהיא חברת התעשייה-הכבדה הגדולה בישראל, מפעלי כיל אינם מדורגים בראש רשימת החברות המזהמות ביותר בישראל, בדירוג שפירסם המשרד להגנת הסביבה ב-2013. להיפך: בשנים האחרונות כיל עושה כל שאפשר כדי לצמצם את טביעת הרגל הסביבתית שלה בהשקעה של מאות מיליוני שקלים בשנה, ומאז שאימצה בשנת 2007 אסטרטגיה של קיימות היא עומדת בתקנים המחמירים ביותר בתחום, בארץ ובעולם.

כיל שותפה לתוכניות בינלאומיות לקידום הבריאות, הבטיחות והסביבה ומדווחת בשקיפות למנגנוני דיווח מקומיים ובינלאומיים על ההיבטים הסביבתיים הנובעים מפעילותה. בשנים האחרונות זכתה כיל להכרה והערכה על השינוי האסטרטגי שחל אצלה המלווה בשינוי משמעותי בשטח, ובציונים לשבח על תרומתה לצמצום ההשפעות הסביבתיות של התעשייה הכימית.

להלן מקצת מהישגיה בצמצום טביעת הרגל הסביבתית בשנים האחרונות:
• כ-90% ממתקני כיל בישראל עברו לשימוש בגז טבעי כמקור הדלק העיקרי.
• כיל הפחיתה את פליטות גזי החממה של מפעליה בכ-23% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצת הגופרית שלה בכ-35% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות תחמוצות החנקן בכ-79% בשנים 2008-2012.
• כיל צימצמה את פליטות החלקיקים בכ-99% מאז 2005.
• כיל משקמת את כל המכרות שבהם היא כורה.

בתחום הדיווח על פליטות גזי חממה וניהול שינוי אקלימי, כיל נחשבת למובילה עולמית. הדוח שפירסמה לשנת 2013 קיבל ציון 98 (מתוך 100) במדד השקיפות של ארגון ה-CDP - Carbon Disclosure Project. הדירוג מציב את כיל בין 50 הארגונים המובילים מתוך כ-4,000 חברות בינלאומיות מדווחות, וזהו הציון הגבוה ביותר שהשיגה אי פעם חברה ישראלית. כיל אף זכתה להכרה מטעם המשרד להגנת הסביבה בישראל, על מובילותה בהטמעת מערכות לשמירת הסביבה ובפרסום דוחות סביבתיים לפי סטנדרטים בינלאומיים.
X
שאלה: מה המדיניות שמנחה את כיל בשימור המגוון הביולוגי?
קרא עוד >
תשובה: כיל מאמצת את המלצות הרשויות והארגונים הירוקים ובעזרתם בוחרת את הפרויקטים הסביבתיים, גם בנוגע לשאלה אילו מינים של בעלי חיים וצמחים יש להציל ובמה עדיף להשקיע. מתוקף החלטה אסטרטגית להפוך לחברה בת קיימא והכרה באחריות סביבתית כתנאי הכרחי לקיומה, כיל מקדמת יוזמות סביבתיות ומעודדת שיתוף פעולה ודיאלוג עם הרשויות והגופים הרלוונטיים.

בשנים האחרונות תרמה כיל לכמה פרויקטים שנועדו לשמר את המגוון הביולוגי:

1. במסגרת הפרויקט לאישוש אוכלוסיית הנשרים בנגב, שהובילה רשות הטבע והגנים במימון כיל, סופק מזון איכותי לנשרים ולרחמים; נוטרה אוכלוסיית הנשרים והרחמים, וננקטו פעולות הסברה לקידום השמירה על עופות דורסים. הפרויקט זכה להצלחה ניכרת, וב-2012 איכלסו 117 נשרים את החבל המדברי בדרום הארץ – ובהם 24 זוגות מקננים – בניגוד למגמה בשאר חלקי הארץ.

2. הפרויקט להשבת הראם הלבן לטבע, שיזמה רשות שמורות הטבע וכיל תרמה לביצועו, נועד למנוע את הכחדתו של הראם הלבן ולבסס אוכלוסייה של 100 ראמים בוגרים בשלושה אזורים של הנגב. במשך שני עשורים בוצעו השבות של הראם הלבן לצפון הערבה ולנחל פארן, ונכון להיום מתקיימת בנגב אוכלוסייה חיונית של כמה עשרות פרטים. בשנת 2011 הוסר הראם הלבן מרשימת המינים הנתונים בסכנת הכחדה.
X
שאלה: כיצד מתבצע תהליך השיקום תוך כדי כרייה?
קרא עוד >
תשובה: לכל תוכנית כרייה, עוד מראשיתה, צמודה תוכנית שיקום מלאה שזוכה לייעוץ וליווי של אקולוג מוסמך ומפוקחת על ידי רשות הטבע והגנים ובשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע. כדי לשקם את השטח תוך כדי הכרייה עצמה, נעשות פעולות הכרייה והשיקום זו בצד זו, בתאי שטח קטנים ככל האפשר. תחילה מוסרת הקרקע העליונה בתא השטח המתוכנן לכרייה, והיא משומרת בתא שטח כרוי סמוך. בגמר כריית הפוספט, מתחיל שחזור השטח שהופר, ועיצובו בהתאם למבנה השטח הקיים בסביבה ועל פי הנחיות אדריכל נוף. בשלבים האחרונים נפרסת הקרקע העליונה על השטח אשר "מולא" מחדש, ומטושטשים פני הקרקע העליונה על ידי טשטשת – דבר אשר יעלה אל פני הקרקע אבנים גדולות לצורך האטת הסחיפה ומניעת הרס האזור המשוקם. בסיום התהליך, נעשה חיבור בין השטח המשוקם לבין שטחים טבעיים הנמצאים סביבו.

כדי להשלים את השחזור, נעשה מאמץ לשקם לא רק את המבנה הטופוגרפי אלא את המערכת האקולוגית כולה - על הצמחייה ובעלי החיים שבה - בתוך זמן קצר יחסית, במטרה למזג כליל את אזור הכרייה בתבניות הנוף הטבעיות.
X
שאלה: כריית הפוספט הורסת את הסביבה.
קרא עוד >
תשובה: עצם הכרייה בטבע לשם הוצאת מרבצי הפוספט פוגעת בסביבה, אבל תהליך ה"שיקום תוך כדי כרייה" שפיתחה כיל מבטיח צמצום משמעותי של הפגיעה ושיקום של השטח שהופר כתוצאה מהכרייה.

כבר שנים שכיל עוסקת בשיקום שטחי הכרייה בנגב. אבל בניגוד לתקופה (עד שנות ה-80), שבה לא היה נהוג לשקם מכרות, ובניגוד לתקופה שבה שוקם השטח לאחר תום הכרייה, בשנים האחרונות פותחה שיטת "שיקום תוך כדי כרייה" המשלבת את פעולות השיקום בתהליך הכרייה עצמו, ומבטיחה את שימור המרקם הביולוגי ואת מיזוגו של השטח בתבניות הנוף הטבעיות בזמן קצר יחסית.

השיטה שפיתחה כיל, בעזרת ייעוץ וליווי של אקולוג מוסמך, בפיקוח רשות הטבע והגנים ובשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע, מבטיחה צמצום משמעותי של השטחים המופרים בעקבות הכרייה, ושיקום אקולוגי מהיר עם סיומה. אנשי החברה, העוסקים בשיקום המכרות מתוך הכרה בחשיבות המלאכה ואחריותם לסביבה, "בונים" מחדש את השטח, משחזרים את המבנה הטופוגרפי והמערכת האקולוגית כולה עד כי לא ניתן כמעט להבחין בעקבותיו של המכרה, וגאים להציג תוצאות טובות יותר משנה לשנה.
X
שאלה: ישנו דוח המראה כי קיימת סכנה בריאותית בכרייה בשדה בריר.
קרא עוד >
תשובה: הדוח שהזמינו מתנגדי הכרייה מבוסס על מודל שאיננו רלוונטי לכרייה בשדה בריר. חוות הדעת הזאת, שכתבו ד"ר מיכה בר-חנא וד"ר יונתן דובנוב, היא הבסיס היחידי לטענות מתנגדי הכרייה. חוות הדעת הראשונית נכתבה לאחר שמתנגדי המכרה פנו אל ד"ר בר-חנא, בהיותו חבר במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, ושכרו את שירותיו לכתוב באופן פרטי חוות דעת בנדון. מחקרו הראשון של ד"ר בר-חנא נעשה עבור ולמען המתנגדים. יצוין, כי ד"ר בר-חנא אימץ בחוות דעת זו מודל שאינו רלוונטי לבחינת השפעות הכרייה בשדה בריר, ומבוסס על השפעה בריאותית של זיהום אוויר עירוני מחלקיקים הנובעים מתוצרי שריפה (מנועי שריפה ומפעלים) ולא מקרקע טבעית.

כל חוות הדעת שנכתבו לאחר מכן שללו מן היסוד את התיאוריה של ד"ר בר-חנא, כולל חוות דעתו של פרופסור שמואל שפירא שמונה ע"י משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה. אלה קבעו כי המחקר של ד"ר בר-חנא פגום מיסודו, וכי המרחק הגדול מיישובי הסביבה (4-8 ק"מ) מבטיח כי לא יהיה ביישובים אלה זיהום אוויר של אבק, ובוודאי לא של גזים וחומרים אחרים.
X
שאלה: בגלל כיל נוצרים בולענים בים המלח.
קרא עוד >
תשובה: הבולענים שנוצרו סביב ים המלח אינם נובעים מפעילותה של כיל, והם נגרמים כתוצאה מירידת המפלס באגן הצפוני, שכיל אינה האחראית העיקרית לו. הקרקע המקיפה את ים המלח מורכבת, בין השאר, משכבות של מלח שהתגבשו במשך השנים כשמפלס המים היה גבוה. בתקופה זו, מי ים המלח המלוחים לא המסו את שכבות המלח בקרקע, כך שנוצר איזון בין המליחות של מי ים המלח לבין שכבות המלח שמתחתיו.

עם הירידה במפלס המים בים המלח (שכיל אחראית רק ל-10% ממנה) תפסו את מקומם מי תהום מתוקים והחלו להמיס את שכבות המלח התת-קרקעיות. במקום שבו הומסה שכבת המלח באדמה - נוצר חלל. חלל זה גרם לקריסה של שכבות הסלע שמעליו עד אשר נוצר בור עמוק באדמה, הוא הבולען.

הגורם העיקרי לירידה במפלס ים המלח הוא הפסקת הזרמת מי הירדן לים המלח והטייתם לשימושים אחרים באמצעות המוביל הארצי ומקבילותיו – מפעלי המים שהוקמו בלבנון, בירדן ובסוריה וכן ברשות הפלסטינית. משהופסקה ההזרמה ממקורות הירדן לים המלח, שהחלה עם הקמתו של המוביל הארצי, החל תהליך ההתייבשות.

ההשפעה של מפעלי ים המלח על ירידת המפלס של האגן הצפוני נובעת איפוא מהיותה אחראית על "החייאתו" המלאכותית של האגן הדרומי של ים המלח – והיא מסתכמת בכ-10% מכלל הגורמים המשפיעים על ירידת המפלס של האגן הצפוני של ים המלח.
X
שאלה: מפעלי ים המלח הורסים את התיירות בים המלח.
קרא עוד >
תשובה: ההיפך הוא הנכון. פעילותה של כיל היא שמאפשרת לתיירות בים המלח להתקיים ולהתפתח. בזכות שאיבת המים שמבצעת כיל מהאגן הצפוני של ים המלח לאגן הדרומי, מתקיים "ים" מלאכותי באגן הדרומי (שהוא בעצם בריכת אידוי ענקית, בריכה מס' 5) – זה המשמש הן את בתי המלון והתיירים, והן את תהליך הייצור הטבעי של האשלג. אלמלא שאיבה זו, היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש כליל ולא היה קיום לבתי המלון באזור.

אבל בעוד שהמפלס באגן הצפוני יורד, עולה המפלס באגן הדרומי, המלאכותי, בשל שקיעת מלח בישול כתוצאה מתהליך האידוי הטבעי ומאיים להציף את בתי המלון השוכנים לחופו. לאחרונה הוחלט על פתרון לבעיה זו - פתרון שאת רובו תממן כיל, אף שהממשלה ובתי המלון לקחו על עצמם בעבר את האחריות ואת ההתחייבות לפתור את הבעיה.

בתי המלון השוכנים לחופו של האגן המלאכותי (בריכה מס' 5) הוקמו החל בשנות ה-70 באישור המדינה - אך בניגוד לעמדת מינהל מקרקעי ישראל, ומתוך ידיעה ברורה שמפלס המים עולה ועתיד לסכן אותם ברבות הימים. טרם הקמתם, התחייבו בתי המלון בפני מפעלי ים המלח לקחת אחריות על הסיכון להצפה – והמדינה, כפי שקבעו שני מבקרי מדינה וגם פסיקה של בג"צ, הייתה האחראית הישירה למתן פתרון לבעיה.

ואולם, למרות אותן התחייבויות אולצה דווקא כיל לקחת על עצמה את ביצוע "קציר המלח" - הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון של ים המלח - במימון 80% מעלותו הכוללת, העומדת על כ-7 מיליארד ₪.

בזכות ההסכם, שנחתם בין כיל למדינה בשנת 2012, ובזכות ייצוב מפלס הים שיבוא בעקבותיו, החליטה המדינה לפתח עוד את אזור החוף סביב בריכה מס' 5 ולהקים בו אתר מלונות נוסף.
X
שאלה: יש חברות שתורמות לאינטרס הציבורי ולכלכלה הישראלית הרבה יותר מכיל.
קרא עוד >
תשובה: מעטות החברות שיכולות להציג תרומה משמעותית ומגוונת כל כך כמו זו של כיל. אין ספק שיש הרבה חברות מצליחות התורמות תרומה אמיתית לאינטרס הציבורי בישראל, והלוואי שיהיו עוד רבות כמותן. אולם העובדות מדברות בעד עצמן: מעטות החברות במשק, אם בכלל, שתרומתן לאינטרס הציבורי גדולה ומשמעותית כמו זו של כיל:

• כיל היא המעסיק הגדול ביותר בנגב, ואחראית לפרנסתן של 5,000 משפחות בנגב באופן ישיר, ובסך הכל לכ-30,000 משפחות ברחבי הארץ.

• כיל אחראית לכחמישית מסך הפעילות הכלכלית בנגב – יותר מכל חברה אחרת. תרומתה לתמ"ג עומדת על 12 מיליארד שקל בשנה (מתוכם כ-10 מיליארד שקל בנגב).

• כיל היא אחת משלוש היצואניות הגדולות בישראל. היא אחראית ל-7.5% מסך כל הייצוא של ישראל, ומרימה תרומה ניכרת למאזן התשלומים של המדינה. תרומתה לבדה גבוהה מסך הייצוא של המגזר החקלאי, תעשיית הטקסטיל וענף המזון והמשקאות גם יחד.

• תקבולי המדינה שכיל משלמת גבוהים יותר מאלה שמשלמת כל חברת אשלג אחרת בעולם. בשנת 2012 העבירה כיל 1.2 מיליארד ₪ כתקבולי מדינה – ספק אם הייתה חברה ישראלית שהעבירה תקבולי מדינה גבוהים מאלה.

• בלי תרומתה לקיום התיירות בים המלח, היה האגן הדרומי של ים המלח מתייבש כליל והתיירות באזור הייתה סופגת מכה אנושה. לכך יש להוסיף את השתתפותה במימון הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, בעלות של 5.5 מיליארד ₪ עד לשנת 2030.

• כיל השקיעה בכל שנה בממוצע כשני מיליארד ₪ בפיתוח הכלכלה והתעשייה בישראל, ותורמת להצטיינות ישראלית בתחומי הכימיה, הטכנולוגיה והסביבה.

לסיכום, נראה שאין הרבה חברות ישראליות היכולות להציג תרומה משמעותית ומגוונת בתחומים רבים כל כך.
X
שאלה: כמה אחוז מס כיל משלמת למדינה בכל שנה?
קרא עוד >
תשובה: כיל משלמת 16% מס חברות, שיעלה ל-26.5% עד שנת 2018. בעקבות החרגתה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, בשנת 2011, משלמת כיום כיל מס חברות בשיעור 16% לעומת 9% שמשלמות חברות דומות לה, הפועלות באזורי עדיפות לאומית ועיקר מוצריהן מיועדים לייצוא. שיעור המס על פעילות הכרייה והחציבה של כיל בישראל ימשיך לעלות בשנים הקרובות ויגיע לכדי שיעור מס מלא, של 26.5%, עד שנת 2018.

ולמה כיל משלמת יותר מחברות שדומות לה? כי כך קבע התיקון לחוק שהחריג את כיל מתחולתו. למרות השקעות אדירות שעשתה כיל לאורך השנים – בין היתר לנוכח מדיניות עידוד של הממשלה – השקעות שהביאו לזינוק בכושר הייצור שלה ובתוך כך גם להגדלה של תרומת כיל לאינטרס הציבורי, החליטה המדינה בשנת 2011 להחריג את פעילות הכרייה והחציבה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, ובכך הגדילה את שיעור המס שמשלמת כיל.

אבל מס החברות הוא רק חלק מסך התקבולים שמעבירה כיל למדינה כתוצאה מפעילות הכרייה והחציבה שלה. בנוסף להחרגה מתחולת החוק לעידוד השקעות הון, בשנת 2012 גדל עוד יותר חלקה של המדינה ברווחי כיל, במסגרת הסכם קציר המלח והכפלת התמלוגים. במסגרת ההסכם, קיבלה על עצמה כיל לממן 80% מעלות הפרויקט הלאומי להצלת בתי המלון בים המלח, בעלות של כ-5.5 מיליארד ₪. בנוסף, הסכימה כיל להכפלת שיעור התמלוגים מ-5% ל-10% על מחזור המכירות של האשלג.

לפיכך, חלקה של המדינה ברווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח יעמוד בשנים הקרובות על כ-50% מהרווח לפני מס ללא המס על הדיבידנד, וליותר מ-60% כולל המס על הדיבידנד. שיעור תקבולים זה אינו רק גבוה באופן מוחלט, הוא אף הגבוה ביותר בהשוואה לזה שמשלמת כל יצרנית אשלג בעולם למדינה שבה היא פועלת. לאורך השנים, זינק חלקה של המדינה מרווחי כיל על הפקת אשלג מים המלח מ-200 מיליון ₪ ליותר ממיליארד ₪ בשנה.
X
שאלה: מדוע כיל מתעקשת לכרות דווקא בשדה בריר? יש מרבצי פוספט באזורים נוספים.
קרא עוד >
תשובה: מומחים מטעם המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשרד הפנים קבעו: אין חלופה לשדה בריר. מדובר בשדה עם עתודות פוספט איכותי, המיועדות לשמש כחומר גלם שיעובד למוצרים חיוניים לאדם עלי ידי כיל למשך כ-25 שנים. השדה ממוקם באזור שהרגישות הנופית בו אינה גבוהה, רחוק דיו מכל יישוב, קרוב יחסית למפעלי העיבוד במישור רותם, והתנובה לקמ"ר היא הגבוהה ביותר בנגב ועדיפה גם מהבחינה האקולוגית – הפרת שטח קטן יחסית על מנת להפיק כמויות גדולות של תוצרת. אין אף שדה פוספט אחר שיכול לשמש חלופה למכרות הקיימים היום, שעתודות הפוספט בהם ייגמרו בעוד 7-9 שנים. אם לא יתאפשר לכרות בשדה בריר, אין עתיד לתעשיית הפוספט בישראל על כל המשתמע מכך לגבי מקור הפרנסה של כ-9,000 עובדים והשפעת תעשייה זו על החיים בנגב בכלל.